לפני 15 שנים. 24 בספטמבר 2009 בשעה 5:33
ואני כמו מתה
ללא יכולת במחשבה הגיונית
הוא מתמהמה
בושש להגיע
כול דקה שעוברת
והכול עדיין שומם דומם
בלעדיו
מחשבות אחת אחרי השניה
רצות להן
טעם חיי השתנה
מר
לא טעים
האם אחייך
או אבכה