לפני 15 שנים. 16 בנובמבר 2009 בשעה 18:33
קראתי אותך.
לכאורה בחורה נבונה, חייכנית, בטוחה, אימא , רעיה .
אבל מתחת למעטה ה"נבונה" ו"חייכנית" מעבר לשריון "הבטוחה" מסתתרת לה נשמה עטופה בכמיהה. נשמה רכה ומאוד רגישה ... נשמה קצת ריקה.
נשמה שכמהה למשמעות, להתמסרות , להסיר את המגננות, למסור את המושכות ... אבל ממקום של כבוד.
נשמה שרוצה להרשות לעצמה להיות נשלטת, חשופה , ללא אחריות, חלשה, קטנה, משוייכת ... אבל רק למי שיראה אותה, רק למי שייקח אותה ממקום של הערכה, של עוצמה.
נשמה שחולמת להיות שיפחה, אבל רק למי שיפנים שזה מבחירה, שזה יכול לקרות -כי היא חפשיה.
נשמה עדינה, רכה, פגועה וזכה ... מחפשת את עצמה.
מעיין ... בת מלך, כבודה פנימה.
