שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

תם ונשלם :)

לפני 14 שנים. 3 בדצמבר 2009 בשעה 19:09

יש בי תסכול ענק
שהצטבר זמן רב
כמו שכבת אבק
שלא נוקתה
ואבק על אבק
נערם לו שם בהחבא
כך התסכול שלי
ערימה ערימה
של כעס מרמור
טענות
בקשות
דחיות
תחנונים
וגם תנינים שלא הועילו לי
סתם בצחוק
חייבת לצחוק
לזרוק מילה
לשתף בחוויה
לספר
זה מקל
כמו מקל שחובט על
ישבנך
כותבת מבולבלי
כי ככה בא לי
מין רוח שטות נחה לי
צמד של חרוזים
אוהבת
תמיד מחפשת
כותבת
אבל למען האמת
מאחורי הצחוק
החיוך
הפנים הנאות
בבפנוכו
מסתתרת לה
נפש רגישה
עדינה
רומנטית
שכול רצונה היה לאהוב
להתאהב
להתרגש
לחוות ריגושים
וכול מרעין בישין...ר"ל
שוב יצאה לה הלצה
חחחח
אבל האכזבה
לא בוששה
והתעצמה
והפה לא דיבר
כי פחד
והלב התאהב
עוד יותר התרגש
ומה שנותר לי
זה להמשיך להתמודד
לבד בדד
וטוב ותמיד
יש
את החברים
החברות
שאת ליבי שופכת
פותחת
להקל לשחרר
והעיצות חכמות
מקלות
משחררות
כי לרוב השפחות
זהו מצבן
בלוגים מלאים בכאב
בדמעות
פרידות כואבות
המון אהבה
שלל אכזבה
דיייייייייי
צאי מכאן
האדון עם האזיקים
יבוא לכאן
ויתן לך מכה
בעטינים
ברחתי
ביי



להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י