הכרתי אותו בצט רגיל
לא דרך המחשב
צט בטלויזיה בכבלים
יש דבר כזה
אין מצלמה
רק התכתבות ידיינית
התכתבנו בכול יום
בוקר צהריים ערב לילה
הוא לא עבד
אני לא עבדתי
השיחות בצט היו נעימות איתו
כייפיות זורמות
החלפנו מספרי פון
והחל להתקשר יום יום
שוחחנו שעות בפון
בכול הזדמנות
אוננו הרבה סייבר פון
היה כייף
אהבתי את קולו
נימשכתי אליו בגלל קולו
בגלל סגנון כתיבתו
נימוס ודרך ארץ..אהבתי
לא הייתי קשורה אז לעולם השליטה
גם לא הוא
הכול היה על טהרת הרומן הרומנטי
התכתבנו ושוחחנו בפון במשך שנה וחצי
מבלי להפגש
ערב אחד אמר לי...חד משמעי
מחר אני מגיעה לפגוש אותך
לראות אותך
לא רציתי התנגדתי
חששתי
לא ראינו האחד את השני
לא מצלמה לא תמונה
חששתי שהכול יגמר אם נתראה
שאולי לא אמצא חין בעיניו הוא לא בעיניי
הוא לא השאיר בידי ברירה נוספת
למחורת הוא הגיע
ואני בדחילו ורחימו נוסעת למקום המפגש
רעד חשש...מה יהיה
נוסעת ברכבי...רואה בחור ממתין
ידעתי שזה הוא
מתבוננת בו...אלוהים ישמור...אין מצב שלבחור הזה אמצוץ
אין מצב שאתנשק איתו
אין מצב בכלל
וקולו בפון נשמע לי....נמשכתי לקולו ...להתכתבות איתו
לא יכולתי להבריז לאכזב
עצרתי לידו...עלה ...
נסענו לחניה שקטה
ידעתי בתוכי שאני לא מעוניינת בהמשך הקשר איתו
אבל נימשכתי לקולו בפון
ועתה שמעתי את קולו במציאות חי
ישבנו דוממים ברכב
התביישתי להביט בפניו...התביישתי ממנו
תפס בעדינות את פניי
משך אותי אליו..אל פיו
ונישק אותי צרפתית עמוקה עם הלשון
זה היה לא צפוי מבחינתי
הוריד את המשענת של הכסא שישבתי עליו
וירד לי...גמרתי מהר...
התעשתי...וביקשתי להקפיץ אותו חזרה...
ביקש להשאר עוד...אמרתי לא
ירד מהרכב...ושאל אם נפגש שוב
ואולי בהמשך היום....אמרתי אולי...התביישתי לומר לו זה נגמר
התקשר אליי עשרות פעמים לא עניתי לו...
קולו היה חסר לי...אהבתי את קולו
מראהו פחות נעם לעיניי
שיער ארוך...מלא...נראה מעל בהרבה 45 שנותיו
לא יפה גם לא נאה
אבל ההתכתביות איתו נעמו לי קולו נעם לי
עניתי לשיחה שלו...ואמרתי לו שלא נפגש היום ולא בכלל
שאל למה...אמרתי לא מתאים לי...חוששת
בערב היה בצט פנה אליי..ואני מכורה לשיחות איתו..התכתבנו עד הבוקר
ביקש להפגש שוב...אחרי שכנועים נענתי לו...שוב אכזבה....שוב ריחוק במפגש...
שוב התכתבות...ורצון לנסות שוב..לראות למה המראה שלו...הוא שמפריע לי...ולנסות להבין מאין המשיכה העזה שיש לי כלפיו...
באחד הבקרים סיפרתי לו שמגיעה אני לאזור שלו..אזור לא מוכר לי...אזור שאף אחד לא מכיר אותי...חופש מוחלט...חיכיתי במקום המפגש...כולי ציפיה ודרוכה לקראתו...איך שראה אותי...רץ לקראתי...הביט בי מאושר...החזקנו ידיים חזק...והוביל אותי לתחמת האוטובוס...ישבנו במושב צמודים מחובקים...ירדנו למסעדה..שוחחנו...השיחה זרמה בכייף..בנעימות...לפתע שמתי לב שאני ממש נהנת איתו...ממבטיו...מחיוכו..מפניו הקורנות משמחה...וראיתי לפניי בחור אחר ממה שראיתי בפעמים הקודמות...אישיות מדהימה מקסימה..שעלתה על כול היופי החיצוני שלו...ולפתע..כשראיתי את היופי הפנימי שלו...ראיתי לפניי בחור עם יופי חיצוני...עיניים ירוקות...חיוך מדהים מתוק...גוף שאהבתי..מלאחסון...לאחר הארוחה הטעימה...נסענו לבית מלון...ושם התאהבתי בו...באופי המדהים שלו..ןבחצינויות שהסתתרה לה מעיניי...הרומן נמשך כשנתיים שלמות...
לפני 14 שנים. 5 בדצמבר 2009 בשעה 22:42