תם ונשלם :)

מסביבי רעש
צחוקים
ילדים
מוקפת במשפחה
לכאורה הכול מואר באור
הכול מאושר
הכול טוב
ואני בכול כול הרעש ההמולה
המשפחה שמסביבי
לבד
לבד
מרגישה לבד
כאילו מבקשת לעצמי..
לברוח מכולם
מכולם
לחיות לבד
העיניים עצובות
מביטה במשפחתי
שיחות צחוקים
ורק השפתיים צוחקות
נפתחות לצדדים בחיוך מאולץ
אבל..אני לא עם אף אחד
אני בקושי עם עצמי
מבקשת לעצמי להיות רק עם עצמי לבד בעולם
לבד
להתרחק
לחשוב
לנסות
להתנסות
לחוות
לחוש
אך חלומות לחוד
מציאות לחוד
מחכה לרגעים שהשאר לבד
להכנס למחשב
לאינטרנט
שם אהבתי נמצאת
אהבה שרק סבל בצידה
אהבה שלא ידעה אהבה
והדרך קשה
יאוש
יאוש
והלב רוצה לצעוק
לפרוץ בבכי
מבקשת לעצמי
את השלווה
שלוות הנפש שהייתה
וכבר לא תהייה...לעולם