לפני 14 שנים. 3 במאי 2010 בשעה 21:01
כול דבר בחיי
מזכיר לי אותך
כול דרך שבה הלכת
צעדת
כול כביש שבו נסעת
עצרת
אספת
תחנה דוממת
מספר
שם
כול דבר בך
המזכיר לי אותך
ליבי רוטט
כואב
געגוע מתעורר
רגש
דמעות
בכי
עוקפת את הדרכים האלה
עוצמת עיניים לבל אראה אותן
את אותן סימני הדרך
שלך
אבל..
עם עיניים עצומות..או פקוחות...
הן נמצאות שם
עמוק
בתוך ליבי
בתוך הנקודה הכואבת
שמעוררת את הגעגועים אליך
הזמן לא מרפא..
רק מוסיף לכאב
סימנים שמות רמזים
דרכים
שם
מספר
הכול אצלך מיוחד
צאי ממני אהבה
צא ממני הכאב
צא ממני הגעגוע
צא ממני...לצמיתות...מליבי ..מחיי
צא...ואל תחזור..
כן..אתה האדון..