קור נובמבר כבר כאן,מחלחל מרצפת הבטון,דלת הפלדה אחראית רק לכך שאני לא אצא,ורע לי.
חבול בכל חלקי גופי,טעם של דם בפי,עייפות של זאב קרבות אשר לא חדל לישרוד.
קוראים לי חזי ואני אסיר,תמיד נמשכתי לאלימות,עוד מגיל צעיר כשהיו מכות הייתי הראשון שמרים את ידו,יודעים למה?
כי זה עשה לי זיקפה,ועוד מה עשה לי,רגעים של זיקוק,נטול מחשבה,הישרדות,זו מהאינסטינקט של איש המערות.
המשיכה שלי לפשע לפי מביני ענין,הייתה בגדר הפרעה,לא משיכה לכסף קל,לא עצלות,פשוט לברוח מהמציאות.
ברור לי שהנכם כמותי,צמאים לחוויה,שיקרה משהו עם משמעות,גם אתם חוצים גבולות,מסתכנים.
אני בפנים כבר 7 שנים,נותרה לי עוד חצי שנה,זה אומר יותר חופשות,זה אומר עבודות
חוץ,וזה בהחלט עוזר לי להיות כאן,באתר של סוטים.
המסלול שעברתי די מתאים לדמיונכם,משפחה הרוסה,ילד רחוב,פנימיות נוער,גניבת
מכוניות,פריצות לבתים,סמים,מכות עם שוטרים,מעצרים,משפטים,כלא!!!
ויודעים מה,תמיד לבד,אני לא סומך על אף נשמה טהורה,נקודה.
כן כילד עוד הבנתי שאבא שקרן,כי ראיתי מה הוא עשה לאחותי בחדר,
לאחר מכן הכחיש הכל כשאמא חשדה.וכשהעיזה למחות,היה מחמם שיפוד בזמן שאמא הסתגרה בשירותים רועדת מפחד.
זו הייתה הפעם הראשונה שברחתי מהבית,הסתובבתי שעות ברחובות ,רעב נורא אחז בי,ילד בן 10שלא רוצה הבייתה.
עצרתי מול קונדטוריה,ומסף הדלת סרקתי את המאפים והעוגות,בולע את טיפת הרוק האחרונה,לפתע ניגש אלי המוכר עם פיסת עוגת גבינה ריחנית ומדושנת,הגיש לי אותה בידו,וחייך אלי בנועם,לקחתי אותה בלעתי אותה מולו ברגע
.כנראה שזה נגע לליבו ,בוא חמוד ,הזמין אותי להכנס למטבח,בוא תבחר כל מה שבא לך,התרגשתי.
הבן זונה עבד עלי. התנגדתי לו,הלמתי בו בכל כוחי,הפחד החרדה והאלימות,ריגשו אותי,לראשונה חשתי זיקפה.
יאללה הגיע שעת הספירה,גם ככה קשה לי לכתוב,שבת שלום
מקווה שעוד אחזור...