|
|
|
ישובה על חוף זהוב,
עוצמת את עיניי ומספיגה את הקולות בדמי,
את הריחות באפי,
את הרוחות לנישמתי,
מאפשרת לרחש הנעים הזה לשטוף אותי,
להטעין מצברים, לחדש כוחות.
מאפשרת לשקט הרועש הזה לסדר מחשבות,
להרגיע עוצמות, לקבל החלטות.
נוגעת במים כמו מחכה שיחדרו לעורי,
יחליפו את דמי, ימלאו אותי.
כמה דקות לחופו של תיכון,
ממלאות מצברים לעוד כמה שעות,
כמה ימים,
עד לפגישתנו הבאה...
[b]
כבר אמרתי לך את המילים,
אך רוצה שיהיה לך כאן לתמיד...
כמה כייף לי שיש לי אותך
כמה חיוכים שאתה מעלה על פניי,
מבלי שתהיה מודע לכך,
אפילו מבלי שנשוחח,
רק מעצם המחשבה
שאתה שלי...
[b]
מאסתי לטפל בנרקומנים למיניהם,
להשקיע בהם אנרגיות ומאמצים ביודעי שהכל עניין של זמן עד ש...
סורו לי מהעיניים כסור החושך מפני האור!
הותירו בי מהחמלה לאלו הראויים לה,
בכמויות ובאיכויות הראויות להם!
הותירו בי מהסבלנות ומתשומת הלב המוקפדת,
הותירו מהאהבה, מהכוחות ומהנתינה!
סורו לי מהעיניים כסור החושך מפני האור!
אין לי את האפשרות לבחור במי לטפל,
אך יש לי את האפשרות לבחור למי אתן מעט יותר מעצמי...
[b]
דוקא בבוקר של מצב רוח טוב...
שער הדמעות
ארקדי דוכין ושולי רנד
מילים: ארקדי דוכין
לחן: ארקדי דוכין
כשהאדם מאבד את הטעם, מתייאש מהכוחות של עצמו
עליו לפנות לשמיים, יש שם מי שמקשיב רק לו.
ואז, עוד בלי לדעת כלום, אדם מקבל מענה,
רצונות חדשים, מילוי וקידום, תקוות לעתיד טוב ושונה.
אחר כך הוא שוב נופל, שוב מתחיל לצעוק ולשנוא
מרגיש ריקנות מחומר, מרוח. בקושי סוחב את עצמו.
כל השערים ננעלו חוץ משער הדמעות
דרכו הדרך לחופשי
במסתרים תבכה נפשי
והוא נופל כבר בלי חומר דלק, הכל ריקני וזר,
גם בעבודה, גם בתוך הבית
מרגיש מבפנים שום דבר.
לפעמים מעדיף את החומר, לפעמים את הרוח, אך גרוע מכל כלום.
רק רוצה לנוח, רק רוצה להתרסק וליפול.
ועוברים חודשים של טוב ורע, הבלבול רק גובר וחונק,
עד שאין כבר מוצא מתוך הביצה,
הוא קם ובוכה וצועק.
כל השערים ננעלו חוץ משער הדמעות
דרכו הדרך לחופשי
במסתרים תבכה נפשי
וזה לא בכי מעירפול ידיים, פשוט האדם כבר מבין שלבד אי אפשר.
צריך מינימום שניים, כך מתגלה אלוקים.
ואז הוא בונה לו כתר, כי זאת מטרה עליונה
הוא מתחיל להבין שהכל תלוי רק בו ובחברה הנכונה.
מצד אחד זוכה לכתר, מצד שני לשפלות של עצמו.
אין כלום בעולם הזה, רק הבורא, אדם מאמין בכל דבר כשרע לו.
כל השערים ננעלו חוץ משער הדמעות
דרכו הדרך לחופשי
במסתרים תבכה נפשי
[b]
הם עומדים במרכזו של חדר, חבוקים-
הוא: "מה יהיה? אתמול אני נשפכתי מעייפות, היום את לא מרגישה טוב..."
היא: "אל תדאג, מבחינתי זו התרופה הכי טובה, רק תאמר תודה שזה לא כמו אנטי' וצריך ליטול ממנה 3 פעמים ביום..."
[b]
לא רוצה לפתוח פה, אבל...
איזו משמרת נחמדה שעברה עליי,
אחלה צוות שבעולם,
המטופלים- שקטים ורגועים,
מה שעושה את האחות שלהם להרבה יותר נחמדה...
איזו משמרת נחמדה שעברה עליי,
כמה בקלות יכולה היתה להיות נחמדה פי כמה...
[b]
היום אני לשם שינוי מודה,
אני במצב רוח קצת בעייתי יש יאמרו,
קצת רעב...
קצת יותר מתמיד רוצה הכל,
להריח,
לשמוע,
לגעת,
להכאיב,
להתעצם,
להתענג,
לחוות,
להתמכר,
לשייך,
לדעת...
היום יותר מתמיד רוצה הכל,
יש איש אחד שהולך לשלם בגדול על היותי רעבה כל-כך...
אולי לא הכל יתממש באופן שרוצה,
לא בדיוק בעוצמות שלהן כמהה
אבל לי יש סבלנות,
לאט, לאט,
לבנה אחר לבנה,
החומה תיפול
ואני אהיה שם,
מעבר לה,
בזרועות פתוחות,
לקבל אותו,
ברב הדרו,
עם כל עוצמתו,
בשפע אהבתו,
שלי, בשבילי, למעני...
אישי שלי, למעננו...
[b]
בתור מכורה רצינית לשוקולד
ולאחר שעשיתי הצצה בלוח האירועים של השבוע הבא...
מדגדג לי בטירוףףףףףףף להגיע גם...
לא הגיע כבר הזמן שאעשה היכרות עם ה'מקסים' הזה?!!?
[b]
[b]
איך לא חשבתי כל הסופ"ש לקחת כדורי מציצה?!
סתם סבלתי מהגרון...
אולי מישהו מכם במקרה פגש את הרציונאל?
אני מחפשת אותו כבר תקופה לא קצרה ואין...
לא תמיד יש לי הגיון בכל זה,
יודעת שניסית לתת אחד שכזה
ודוקא נישמע לא רע בכלל
אבל אז מגיע רגע שכזה,
לעיתים בצורת פוסט חושפני,
חושפני מידי-
כזה שמערבל הכל,
מציף מחשבות,
אי בהירויות,
שואל שאלות,
מעלה תהיות,
נוגע במרכזן של נקודות,
כאלה שלא היו בי מעולם...
אז אם למישהו מכם יש במקרה פגישה עם הרציונאל,
אז אני יודעת שלא קבעתי תור
אבל אשמח להיכנס רק לרגע לפניו,
רק לקחת מרשם,
רק לשאול שאלה...
אולי יוכל הוא לעשות לי סדר בכל שארע לאחרונה...
[b]
