לפני 15 שנים. 3 ביוני 2009 בשעה 12:20
אוזנייך בוערות בהלם כששומעות
מה שאעשה לך.
את מספרת סודותיי
כמו בווידוי אצל כומר,
בצלילים לוחשים.
בפינות אפלות
של חדרים מאובקים.
ספרי לכולם איך
הנחתי את חטאיי על מגש כסף
לפנייך, לבחירתך.
על נימת קולי היוקדת
וצעדי הזדוניים.
ספרי את הסיפור
ביודעך שאין בו הגזמה.
כשהתעלות עשנה מתגנבת
לרוחב פנייך.
אינני בנו של אדם,
גם לא התפוח.
ספרי לכולם כי
אני הנחש.
