לא טוענת שאני צדקת- נהפוך הוא...בחדשים האחרונים הספקתי להביא את עצמי לקצוות נמוכים ביותר גם לפי אמות המידה שלי......טוענת לא פעם שהאינטליגנציה הרגשית רחוקה כמטחווי שני הרים ושדה סברסים אחד לפחות מהאינטלקט הקיים. כן..... גם אני זונה חינמית...... יש משהו מסקרן בשכשוך כמעט עד צוואר בביבים של הנפש שלי ושל המתימרים לשלוט בי.ועדיין- כמה כבר אפשר לטחון את העניין הזה של כלבה מטונפת ולהיות עדיין מעוניינת?...חיב להיות כאן דבר נוסף מעבר להשחתת מידות פומבית וקללות עסיסיות.....לא שזה רע לטנף את הפה, אבל זהו?...הפיזיקה הזאת- תחת למעלה חורים פעורים ידיים למעלה על הראש אחת שתיים שלוש....הלללווו, מי אני? מי אתה? יודע שאני גם קצת בן אדם? הנגיעות החיצוניות האלו לא מדליקות אותי.... קצת. בהתחלה... אבל גע בי, בן אדם- בנקודה הכי מענגת ותזכה בגדול- גע בהכרתי ותזכה בנשמתי.
לפני 15 שנים. 25 בספטמבר 2009 בשעה 22:20