מצאתי משהו שכתבתי לפני המון שנים
''לאינדיווידואל -בצאתו מנקודת ההתיחסות של הצדק הראשוני שלו(בהתבססי על השערתי כי הווצרותה של המצפוניות כרוכה בכדאיות מכל בחינות האגו)- קיימת האפשרות לחוות כל חוויה שהיא, כמו גם שבמסגרת כל חוויה שהיא, קיימת לגביו האפשרות לרצות לא לנסות.''
''כלומר-האפשרות להשאר בנקודה א' קיימת, כמו שגם קיימת האפשרות לצאת מנקודה א' לב'- כשנקודה ב' משמשת כנקודת תצפית מבקרת על נקודה א'.
קיימת האפשרות שנקודת המבט הזו- הוה אומר נקודה ב'- תהיה מצומצת בהיותה אלטרנטיבת הבקרה היחידה לנקודה א'- ללא נקודת תצפית ובקרה נוספת על שתיהן- שתגרום במידת הצדק לחווה עצמו להעלות ספקות נוספיםו/או לקבל תשובות.''
ומה הקשר להיום?
לא עצרתי, לא התבוננתי ,לא צפיתי,לא הקשבתי לאף קול פנימי- ופעלתי מבלי לשאול שאלות.
אשמתי המלאה שאלו התשובות שקיבלתי- לשאלות שלא נשאלו .פגעתי מאד -ועכשיו נפגעתי.
מקבלת בכאב גדול את הדין.
לפני 15 שנים. 18 ביולי 2009 בשעה 13:33
