שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

קצין וג'נטלמן

לפני 12 שנים. 26 בינואר 2012 בשעה 15:04

אישה נעלה
בעלה בעלה
נעלה נעלה
בעטה בבעלה
בעלה בבהלה
צחצח נעלה
אישה נעלה
בעלה נעלה

מי יכול לתאר במילים שלו מה הלך כאן?

לפני 14 שנים. 18 בינואר 2010 בשעה 9:14

א': כבר ארבע שנים שאני משרת

ב': גם אני, בדיוק. מחרתיים סוגר ארבע.

א': אני בשירות קבע, זה החיים שלי

ב': גם אני, כל עולמי. 24/7.

א': וזה לא כי אני חייב. אני באמת אוהב את היחידה שלי.

ב': ברור, או שעושים משהו מאהבה, או שלא עושים בכלל, זה המוטו שלי.

א': אני מוכן לעשות הכל בשביל היחידה.

ב': גם אני, ה-כל בשבילה.

א': בעיקרון הייעוד שלי זה משימות מיוחדות, אבל אני גם כלבויניק, עושה כל מה שצריך.

ב': בדיוק, כל תפקיד וכל משימה, בשביל היחידה.

א': שמירות, הסעות ואם צריך גם ניקיונות בשטח היחידה, אני מוכן להיות עובד רס"ר אם צריך.

ב': אותו כנ"ל אצלי, מה שהתפקיד מצריך – אני מבצע.

א': אתה יודע איזה מיונים הייתי צריך לעבור?

ב': אני מתאר לעצמי, גם אצלנו זה היה ככה.

א': כל פאק הכי קטן, הייתי יכול לעוף.

ב': אבל נזהרתי לא לפשל.

א': מלא אחרים פישלו, ולא זכו להתקבל.

ב': אני מרגיש בר מזל שזכיתי.

א': ואיזה קשיים פיסיים ונפשיים עברתי?

ב': זה חלק מהעניין, לא?

א': כן, אבל גם השפלות. דברים בלתי חוקיים בעליל, אבל לא התלוננתי ולא קבלתי.

ב': גם אני, סתמתי את הפה וביצעתי את המוטל עליי.

א': ותמיד, כל השירות, עשיתי הכל כדי להיות חייל מצטיין.

ב': כן, גם אני. וכשזכיתי לציון לשבח זה דרבן אותי להשקיע עוד ועוד.

א': אסור לי לגלות את שם היחידה שלי, זה מסווג.

ב': גם שלי, אני מתודרך לשמור על פרופיל נמוך, בלי למשוך תשומת לב.

א': אבל אנחנו קוראים לה פשוט "היחידה".

ב': כן, גם אצלנו זה ככה.

א': אגלה לך בסוד, שיש לי פנטזיה, אולי קצת קיצונית, אבל תמיד מותר לחלום.

ב': גם לי, אבל לא העזתי לדבר עליה עם אף אחד, עד היום.

א': רוצה לשמוע מה הפנטזיה הכי גדולה שלי?

ב': בטח, למה לא?

א': יום אחד, עוד הרבה שנים, לזכות להיות המפקד של היחידה. מה הפנטזיה שלך?

ב': אמממ... נראה לי שאני מעדיף לא לספר כרגע.