להיות

ביקשת שאני אכתוב- אני מבין אותך: זה נותן עומק נוסף.
אני מצמצם את הדברים כרגע למחשבות שחיות בתוכי בנושא של מה זה אומר עלי שאני סדיסט ואוהב להשפיל.
אפשר להגיד בפרפרזה ובהגזמה שמעבר לכיף שלי אני גם קצת כואב ומושפל שהדברים האלה גורמים לי הנאה עצומה.

כן, אחד הדברים שמעסיקים אותי עכשיו זה רמות הסאדיזם שלי, ורמות ההשפלה שאני מעונין ורוצה להשפיל.


מבלי להכנס לפרטים אינטימים (כי הרי זאת לא דרכי), זה גרם לי ממש עונג עצום להכאיב, לראות אותך כואבת, ולאחר מכן ללטף ולהרגיע. וחוזר (לא חלילה)
להשפיל, להשפיל- איזה עונג עצום זה גורם לי- מדהים.
לשלוט ולראות אותך תחת ידי שאני מנווט אותך בין כאב, השפלה ורגיעה נינוחה.


כן, נכון, העונג שלי הוא בתחום המין והרגש, אבל לא רק.
הוא נובע מרמות עמוקות הרבה יותר, רמות אשר אומנם לא מספיק ידועות לי אבל ברור שהן נובעות ממעמקים ואולי אפילו מבסיס ההוויה שלי- עדיין איני יודע (וספק האם אני אדע פעם יותר מרסיסים חלקיים)

כתבתי פה כבר פעם, וחשבתי בעבר הרבה למדי: מה זה אומר עלי שאני אוהב את ההשפלה והכאב.
וככל שאני מתנסה יותר אני נהנה יותר ורוצה יותר.
מה זה אומר עלי?
הרי אני אדם שאוהב אנשים (וכן אני ברור שאת מעונינת בכאב ובהשפלה שאני נותן, אחרת אין שום סיכוי שזה היה קורה- ובכל זאת)

עדיין לא ברור לי באיזו מידה נולדתי עם זה ובאיזו מידה הסביבה שחייתי בה השפיעה עלי לפתח את הצורך הזה במשחקי שליטה במין לממדים כאלה- גם זה מעסיק אותי (כלומר שאלת הסביבה והתורשה).


שלא תהיה טעות, אני לא מעונין להפסיק בשום צורה- נהפוכו- אני מעונין להמשיך להעמיק ולהנות:
כן למרות החשש הפחד והדימוי העצמי שעלול להיות מושפע מהעובדה שאני "בעניין" אין לי שאלה האם להמשיך עם משחקי השליטה במין- כאן, בעולם ה BDSM , זה הבית שלי (לפחות אחד מהם), והסיפוק ופוטנציאל הסיפוק הוא עצום בשבילי.

אבל כן אני שואל ומעונין להכיר לחקור ולהבין יותר את המעמקים שלי.
אומרים לי: מה אתה מתעסק בזה הנה אני לא מתעסק/ת בזה, אני שלם/ה

אז לכל האומרים: אני יודע שאתם אומרים מתוככם, לא מביקורת, ובטח מתוך כוונה טובה ואני מכבד אותכם.
אבל גם השאלות האלה - שמקצתם העליתי בפוסט הזה- הן חלק חשוב מאוד ממני.

ההתנסות שלי (בעיקר כדום אבל לא רק) הולכת גדלה ומתפתחת.
אין ספק שתפקיד הדום הוא קל וטבעי עבורי- ובעיקר אני מאוד נהנה ממנו.

למרות שרוב הדברים שקורים סביב משחקי השליטה במין, הם טובים, אולי אפילו טובים מאוד, גם עצב ממלא את ליבי.

כן, ברור לי שלקהילה יש את הקודים הפנימיים שלה.
עכשיו אני מרגיש שאני לומד קצת יותר את אותם קודים חברתיים המקובלים בקהילה, מה נכון ומה לא נכון.
אבל הקודים המקובלים הם לא תמיד תואמים את הקודים הפנימים שלי.

ואני בהתלבטויות מה לעשות, ואיך.

במילים אחרות:
עד כמה "לציית" ולשלם מחירים פנימיים {וברור לי שכולם מצייתים במידה רבה מהשיפחה הכנועה ביותר ועד לאדון הקשוח ביותר- אבל זה לפוסט אחר}
עד כמה לנהוג לפי הקודים שלי- עם המחירים החיצונים/ חברתיים המתבקשים.
ובעיקר (שזה למעשה עצם העניין) מה הרצון שלי ועד כמה ההתנהגות שלי משרתת את הרצון שלי להכיר ולתקשר עם אנשים נוספים שחולקים תחביב דומה של משחקי מין בשליטה.


בכדי לשמור על שלמות פנימית הרמונית, ובמקביל להתפתח וללמוד דברים חדשים אני צריך להיות תלמיד קשוב, אבל גם תלמיד מאוד בררן.

הסיבה לעצב עדיין לא ברורה לי, אבל אני מרגיש שהיא קשורה למה שכתבתי עכשיו.
אולי היא קשורה לתהליך המתרחש במפגש עם אנשים בקהילה, תהליך שמזמין אותי לשינוי פנימי שכולל בתוכו שיחרור דעות ואמונות קדומות (ואשר ברור שלפחות בחלקו אני מעונין).

דייט של 28 שעות-
והזמן טס.

גם זה מעיד עד כמה הדייט היה כיפי

תודה לך
{}

(-:

פעם שישית בדנג'ן, אבל כבר הפסקתי לספור

אז היום היה מלהיב וכיפי לאללה.
היום שכחתי את הנטיות הסאביות שלי (היו לי בכלל כאלה? 😄 והגנים הדומים שלי התעוררו והתחילו למצוא ביטוי.

נו מה לעשות, הדומיות טבעית לי ומגרה אותי מאוד מאוד (ולא רק היא :-).

לפני שבוע הייתי בדנג'ן עם כל האירועים המורכבים שהייתי בתוכם.
היום, יתכן שאני אלך לדנג'ן ויתכן שלא, עדיין אני לא יודע- נראה איך אני ארגיש מאוחר יותר.

אבל פתאום התבהר לי עד כמה אני במקום אחר, עסוק בענינים אחרים, במקום רגשי אחר.

זה דיי מרשים אותי- כמה הרבה השתנה בתוכי וסביבי בשבוע.

למרות שרמת ההתנסויות המעשיות כמעט ולא גדלה, הרי שהעולם הפנימי שלי הולך ומתגלה לי- וגם זה הרבה מאוד.

נניח שהדברים היו מתארגנים באופן כזה ש:
שיש קשר תקשורת ואהבה נפלאים ביני ובין זוגתי.
ואני נכנס כרגע למצב הסאב (שכאמור גם הוא קיים בתוכי אם כי לא כשליט יחיד)

עכשיו, הייתי מגיע לדנג'ן , והייתי רואה את אהובתי (או בעצם מלכתי בהקשר זה) מתמזמזת (במידה) עם גברים אחרים (או נשים אחרות), מתעלמת ממני לחלוטין (כמובן פרט לחיבוקים "גנובים" מרפאים כדי להזכיר לי שאנחנו עדיין במשחק).

הרי ההתעלמות הזאת היתה מלהיבה אותי בהשפלה שלה, כל כך מגרה רגשית מינית.
בהקשר זה הדגש הוא על התעלמות מזלזלת.

אולי אף הייתי יושב לידה, בזמן שהיא עסוקה ב"עניניה וכאילו שלא רואה אותה" (וחסר היה לה שלא תראה אותי באמת).

או בתקשורת סביב סישין כשאני מענג אותה והיא כאילו לא שמה לב או לא מתייחסת לכך, או "מזלזלת" בנתינה שלי- הרי זה היה משגע אותי במובן הטוב של המילה.

אז ברור ש"בחיים" לא הייתי מאפשר דבר כזה יותר משתי שניות, אבל במשחק-
במשחק זה היה מתקבל בברכה.

יש פה כאילו סתירה בעולם הפנימי בין רצונות מתנגשים (למשל רצון שלא יראו אותי - לבין העובדה שבחיים אין מצב רצוי שלא יראו אותי(אולי פרט למס הכנסה) )
אבל זוהי סתירה
סתירה שאפשר לגשר עליה במשחקי השליטה במין.


אני מתפתה לחשוב עכשיו על עצמי בצד הסימטרי כשולט, אבל זה נראה לי כרגע בריחה- הצד הסאבי כרגע מעלה את עצמו באופן קצת יותר מסקרן.

כתבו לי ששני הפרקים האחרונים בבלוג הם הד למשהו אבל לא ברור מה קרה.
או בשאלה שלי: מה אני יכול ללמוד ממה שקרה.


למעשה קרו הרבה דברים,

קודם כל אני מבין שהרבה אנשים נוספים הרגישו לא מי יודע מה ביום הזה בדנג'ן, ולאו דווקא אנשים שקשורים אלי.
אז אני מבין שמעבר לדברים האישיים שקרו לי, גם היו תנאים נוספים שעזרו להרגשה הרעה שלי להיווצר, או נגיד שהיתה סביבה פוריה להרגשה רעה. (איזה משפט).

כמה מילים על מה שקרה ושלא קרה:
לפני זמן פגשתי מישהי לדייט שקשורה לעניין, ואחרי זה נפגשו בפעם השנייה. סך הכל היה נחמד.
הפעם השלישית שנפגשנו היתה ביום חמישי אחרי הצהרים.
זאת היתה פגישה מרוחקת, קצרה, כשחומת קרח עמדה ובדיעבד הפגישה היתה מיותרת ומפריעה.

זה לא שלא היו קונפליקטים בשתי הפגישות הראשונות וביניהם, אבל היו גם דברים טובים, וגם היתה נכונות לתקשר (ואני כל כך אוהב שאפשר לתקשר).
בפגישה השלישית עלה פער משמעותי בדעות שלנו סביב תפקידי המיגדר.
(מה לעשות שאני בעניני שיוויוניות והדדיות).
וגם היה חסר לי גם המשחק.

כן, הפגישה השלישית היתה סיבה טובה להפסיק את הקשר, אבל עשיתי כמו שאני עושה בדרך כלל נתתי צ'אנס נוסף

בערב היתה לי שיחה עם ידידה שקשורה לעניין (ולא באה לדנג'ן) שקצת עזרה לי לבוא עם אנרגיות טובות

לאחר מכן נפגשנו בדנג'ן, ידענו על הבעיתיות שהיתה עשויה להיות שם, היא ותיקה עם החברים והענינים שלה, אני חדש עם הפחות חברים שלי והענינים שלי).

הרגשתי שהיחס שלה בדנג'ן היה מאוד מאוד לא מתאים לי.
כן היה יחס, היא קצת קראה לי לשלום, נתנה לרגעים יד, עשתה שלום עם חיוך שנראה קרוב-
ובכל זאת היחס סך הכל היה מעט מידי ומרוחק מידי בשבילי (ואולי היא ראתה אתה דברים אחרת).

יכולתי בקלות לפרגן לה על "הענינים" שהיו לה ושתהנה,
אבל הייתי זקוק למשהו נוסף ובייחוד בייחוד לתקשורת.

הפגישה השלישית והשהות בדנג'ן גרמו לי להחליט שהקשר לא מתאים, ולשלוח לה מסר שאני מעונין להניח לקשר (ושכתבתי על ההחלטה בפוסט הקודם התכוונתי לזה).

היינו אמורים להפגש ביום שישי: גם אני לא התקשרתי וגם היא לא התקשרה (כמו שהכרתי אותה היא חיכתה שאני אתקשר), וכאמור לא התאים לי מה שקרה לפני.

ובערב היא התקשרה ואמרה שגם לה לא מתאים.
שימח אותי, וגם אמרתי לה,
זה הרבה יותר נעים שלשניים לא מתאים מאשר שלאחד מתאים והשני מעונין להמשיך את הקשר.


קרוב לוודאי שלא היינו ממשיכים לפגישה הרביעית גם בלי הדנג'ן (יש בינינו פערים גדולים בדברים מסוימים, וכנראה שאני נמשך לסוג בחורות אחר) אבל אין ספק שהדבר הראשון שאני לוקח מההתנסות הזאת זה שלא לבוא לדנג'ן יחד עם בחורה שמתחיל איתה קשר.
ולא ליזום פגישות ראשונות בסמוך לדנג'ן.

נושא שני שאני לוקח אותו הוא לסרב להכנס לאינטריגות של אחרים:
בין אנשים יש כל מיני אינטריגות ומשחקים, ועם זה אין לי בעיה- כל אחד בשלו.

יצא בצורה מאוד מוזרה (של עשיה בלי מודעות מספקת וברור לי לחלוטין שגם אני אחראי לכך) שהייתי מעורב באינטריגות משחקים או קשיים של אנשים אחרים, דבר שהאפיל והשפיע באופן עקיף אבל ברור על ההרגשה שלי ואולי גם על מה שקרה עם הבחורה הנ"ל.

פה אין לי מה להרחיב כי אני מבין שאני צריך להיות יותר בעירנות ובמודעות לפני שאני נגרר לעניינים כאלה.


לפני שיצאתי לדנג'ן הייתי מבואס, משהו בי הרגיש שלא כדאי ללכת, או שלא ממש בא ללכת, ובכל זאת הלכתי.
לפני זה דיברתי עם ידידה שהיא בעניין (שלא באה לדנג'ן באותו ערב).

היא הציעה לי כמה הצעות שיכלו לעזור לי להרגיש טוב.
ההצעות שלה והשיחה איתה בהחלט גרמו לי להתלהב שוב (ותודה לך 😄
כלומר יצא שאחד משיאי הערב המרגשים קרו עוד לפני שהערב התחיל, וזאת מבלי לפתור את הקשיים האחרים בתוכי.

כלומר בדיעבד, אם הייתי עם יותר מודעות, עירנות וכוח, לא הייתי מגיע לדנג'ן ביום חמישי או שלפחות הייתי מנהל את הענינים אחרת.
וזה דבר חשוב בשבילי ללמוד.
אני בטוח שאני אעשה עוד טעויות ובכל זאת אני גם מקווה שאני אלמד מהערב הזה (ללמוד עושה לי כיף).

היו גם דברים טובים בדנג'ן, כמו להתחבק עם מייפל בעלת החיבוק המדהים, חלקים עם תמימה, ולפגוש למספר רגעים מישהי מאוד מאוד מאוד מיוחדת 😄


גם היו לי כמה דברים חדשים ומלהיבים שהבנתי על הדרמה הפנימית בתוכי, סביב משחקי השליטה במין,
אבל זה לא לעכשיו.
.

כתבתי אתמול שהחלטה נפלה בתוכי, בנוגע למה שאני צריך לעשות.
אז כשהתעוררתי חיכיתי עוד טיפה זמן להתאפס, וביצעתי את ההחלטה.
אחריה הרגשתי רגוע, והלכתי לנוח עם שקט.
(דבר שמראה לי שקיבלתי את ההחלטה הנכונה).

אז חלק מ"שכר הלימוד" לא בוזבז- ולמדתי את השיעור
עכשיו אני צריך להבין חלקים אחרים- כדי שאני ארגיש שקיבלתי תמורה מלאה עבור התשלום שלי אתמול (*שכר הלימוד והלימוד מתייחסים למה שכתבתי בפוסט הקודם).

היום הייתי בדנג'ן.
בכל הפעמים הקודמות היה לי כיף שהלך והתעצם עד לפעם הרביעית.

החששות שלי התאמתו ואכן היום היה לי ממש לא כיף.

לכאורה הייתי צריך להנות יותר מהפעמים הקודמות, אני מכיר כבר אנשים, יצרתי קשר קצת קרוב עם מעט
אבל...

כרגע, נראה לי שחוסר ההנאה שלי קשור בעיקר לנושא של ציפיות שהיו לי (ואולי גם אינטריגות שנקלעתי אליהן).

המחיר הוא באמת הרגשה לא טובה,
אני מרגיש שכדאי לי להתייחס להרגשה הלא טובה שאני חווה כאל שכר לימוד.

עכשיו אני צריך רק לבדוק ולהבין מה אני צריך ללמוד מכל הסיפור (ויש לי מה ללמוד), וזאת גם כדי שהמצב לא יימשך וגם שמצב דומה לא יחזור על עצמו.

(הרי את שכר הלימוד שילמתי כבר בצורת ההרגשה הרגשית הרעה).

בטח מחר אני אבין יותר, כרגע נראה לי שהחלטה בתוכי נפלה (בנוגע לאחד הדברים שיצרו לי תנאים להרגיש רע)


(אני חייב להודות שהיו גם דברים טובים בדנג'ן)

כאמור (מסיום הפוסט הקודם) , אני מתכוון לשנות פתיח

הפתיח הקודם היה:

"
איך להיות ?
"להיות או לא להיות..."

למעשה ברור לי שאני רוצה לממש את העולם של משחקי השליטה במין שקיים בתוכי- כאילו שאני יכול שלא.

אני מחפש את הדרך איך להיות בתוכו. כלומר, איך לאפשר לו לחיות בשלום בתוכי.

אשמח לכל תגובה קונסטרוקטיבית
"


נכון להיום אין לי שאלה האם להיות או לא להיות. ולמרות שגם בעבר האופציה של "לא להיות" לא נראתה סבירה (כפי שהשתקף מהפתיח הקודם) הרי נדמה שהיום עוצמת השאלה פחתה באופן משמעותי.

כמו כן אני מרגיש שהחיפוש של איך לאפשר למשחקי השליטה לחיות בשלום בתוכי, היא עדיין שאלה, אבל שאלה שנשאלת בנימה שונה לגמרי.
השלום בתוכי חשוב לי, אבל הוא שונה, אולי הוא קשור יותר לעניין של לימוד וחקירה של השאלה איך הוא יכול להתקיים בתוכי, אבל לא במחיר שיפגע במשחקי המין בשליטה.
{ אולי כי ברור לי שמשחקי השליטה בתוכי הם עובדה קיימת כרגע שלא נמצאת על תנאי זה או אחר (דוגמת תנאי של שלום בתוכי)}.

וכמובן שאני עדיין אשמח לכל תגובה קונסטרוקטיבית.
וזה זמן טוב להגיד תודה לכל התגובות הבונות שנתנו לי עד כה, במהלך כתיבת הבלוג:
תודה 😄

אני חושב שהיום הנושא בתוכי הוא האימון בלהיות. אימון בלבטא, לממש, לחוות את משחקי השליטה במין בעיקר בתוך קשר זוגי.
או, כמו שהציעה חברתי הטובה תמימה להיות שלם. אימון בלהיות אדם שלם.

זה הנושא המרכזי- או כמו שאומרים במסגרות אחרות: החזון (בהקשר הזה).

כן, ברור לי לחלוטין שאני רוצה להיות.

אני מנסח מחדש: אני מתאמן, מנסה, מתרגל את איך להיות.

אולי זה הפתיח לבלוג: האימון באיך להיות

אימון באיך להיות. או במילים אחרות איך לבטא את משחקי השליטה במין הקיימים בתוכי בתוך קשר, ולחוות את השלמות בתוכי.

אולי זה יעבור שינויים, נראה איך אני ארגיש עם הפתיח הזה.

וכמובן, גם היום וגם בכלל, אני אשמח לכל תגובה בונה שעשויה לעזור לי.

(את האיחולים שלי לעצמי לראש השנה אני אדחה לזמן אחר)