אני נדהם מאמץ שאני משקיע כדי להסתיר את עצמי.
ברור לי לחלוטין שמשחקי שליטה במין, זה דבר שעושה לי מאוד מאוד טוב.
ההתנסויות הלא מאוד רבות, אבל הכן מאוד משמעותיות הבהירו לי את זה.
ובכל זאת, חשש ופחד ממלא אותי לצאת ולהגיד לעולם- זה אני- כמה גדול ובומבסטי זה נשמע לי.
אני מדבר על חשש ממצב של להכיר מישהי מהצ'ט/ פורום, וכיו"ב ולגלות שפתאום זה מישהי שאני מכיר מהחיים הונילים שלי.
כן, זה עשוי לפגוע לי בעבודה, בדימוי המקצועי שלי, באי נעימויות בפני האנשים שמכירים אותי וכד'.
אבל אני חושב על המחיר, וככל שעובר הזמן מתברר לי שהמחיר שאני משלם על ההסתרה הזאת, המחיר שאני משלם על לא להיות אני, הוא ממש עצום.
המחיר גם אומר להיות לא מסופק מינית. הוא אומר להיות זמן רב ולא למצוא את האחת המתאימה לקשר זוגי, שאוהבת משחקי שליטה.
כן, שתי בנות זוג שהיו לי (בתוך שני קשרים זוגיים - שונים כמובן) התגלו מהר מאוד כבתוך העניין. - נכון
אבל היום זה נראה לי מצב אקראי. הצלחה של מתחילים.
הייתי בקשר זוגי ממושך, אם מישהי שהרבה דברים היו נפלאים, אבל המין היה דפוק. למרות שהיא היתה בכיוון של משחקי שליטה בהצהרה, הרי בפועל היא ממש לא היתה בעניין (והיו לה עוד כמה קשים במין). (אולי בהמשך אני אכתוב על הקשר יותר).
לא, אני לא רוצה לחזור לקשר כזה בשום פנים ואופן.
קשר שהכל בסדר, אבל המין כל כך לא מספק
לא,
זה לא בשבילי.
מדהים אותי שוב: איזה מחיר אני משלם כדי לשמור על אנונימיות, כדי שלא להיות מזוהה עם משחקי שליטה במין - משהו שזהה לעצמי.
אני לא רוצה לשלם את המחירים האלה יותר
אני לא רוצה להיות בסדר עם הדימוי העצמי המקצועי, החברתי וכד' אבל להיות מאוד לא בסדר עם עצמי.
אני יודע אחת המטרות של הבלוג הזה היא לאפשר לי להפתח ולהפגש עם עצמי.
מקווה להצליח, ולחזור להיות נאמן לעצמי.
(אולי רשימה מבולבלת, אבל זה מה שיצא עכשיו 😄
לפני 20 שנים. 27 באפריל 2004 בשעה 20:14