אני כאן בערך שלוש דקות וכבר החלטתי לפתוח בלוג(למרות שבכזה זמן כבר נולדו יותר תינוקות בסין מאשר בשבוע בארץ)...אז הכל יחסי.
אני כאן שלוש דקות וכנראה כבר מצאתי איש נפלא אשר יעזור לי עם גלגלי העזר שלי בכל הנוגע לשליטה...לכניעה בעיקר לכניעה :).
אני אוהבת את הרוך שלו.הוא מבין היטב שזה לא סותר את הרצינות ואת הקשיחות להיפך,זה יוצר את הקשיחות ויוצר את הכסא הגבוה שלו.
חששתי שעם עסקת החבילה הכוללת שולט מנוסה יבוא גם חוסר ההתרגשות מהדברים הקטנים,חשבתי שהוא ירגיש עקצוץ רק ברגע שיראה אותי חבולה וכפותה נוטפת דם ומיצי גוף שונים ומשונים עם מחטים נעוצים בכל נקבובית.. : ) ... כמה שמחתי לגלות שטעיתי...כמה אני אוהבת לגלות שאני טועה,תענוג.הוא מתרגש....הוא מסוקרן...הוא לומד אותי והוא יחנך אותי ויעשה בי את מה שירצה.כמו פלסטלינה הוא יצור ממני דמות אשר תתאים לו בדיוק. הוא ישים אותי במקום יקר וטוב מכדי שכולם יראו והוא יתגאה ביצירתו.עטופה בזכוכית מכדי שאף אחד לא יגע.שלו ורק שלו.
רק שלא יפיל אותי.
לפני 15 שנים. 20 באוגוסט 2009 בשעה 1:22
