אמא השארנו את הסלון מסודר כמו שביקשת
ו...?
וניקינו את השולחן אחרי שאכלנו
ו...?
והפסקנו לריב
ו...?
נשבר בקבוק של רוטב אדום וכל המטבח מלא רוטב וזכוכיות
אה.
אנחנו אוהבים אותך אמוש יפה
😶😉
אמא השארנו את הסלון מסודר כמו שביקשת
ו...?
וניקינו את השולחן אחרי שאכלנו
ו...?
והפסקנו לריב
ו...?
נשבר בקבוק של רוטב אדום וכל המטבח מלא רוטב וזכוכיות
אה.
אנחנו אוהבים אותך אמוש יפה
😶😉
זה לא תמיד אותו הדבר.
אבל איזה כיף כשזה כן:)
רוצה וצריכה...אותך.
אותך שיודע תמיד מה אני צריכה
אותך שמבין תמיד מה אני רוצה
ואותך יודע תמיד להחליט נכון כשלי זה לא תמיד ברור
😘😘😘😘😘😘
אני ממש מחכה לזה!
תמיד ידעתי שזה יגיע.
חוליית חיסול של המוסד?
תג מחיר?
חמאס?
ג'יהאד איסלאמי?
חיזבאללה?
דאעש?
אל קעידה?
בוקו חראם?
הצבא האירי הרפובליקני?
טיגרסי השחרור של טאמיל אילם?
האקרים ממורמרים?
לא אמא! אני מפקד חולייה במשמרות הבטיחות!
ובכן בהצלחה לכל הנהגים ועוברי האורח התמימים מחר ליד בית הספר, הילד מחכה כבר שנים לנצל את יכולות הטרור שלו
😁
המשא הזה על הלב.
יותר קל לנשום, להרגיש בטוחה, יקרה, אהובה
פחות קל בלי המשא הזה על הלב כי אני לא אוהבת לגלגל אליך את המשא.
אני רוצה להיות תמיד המקום הטוב שלך, המקום המחייך האוהב, נווה המדבר שלך.
ובכל זאת מקווה שאתה מרגיש שהלב שלי קל יותר עכשיו, בכל זאת, הוא בידיים שלך.
תודה
אוהבת בלב בנפש ובגוף
כל כך נמוך ואדיש ואפרורי לי שאפילו שהגרוש שלי מתנהג כמו דביל וזה אמור לעצבן אותי ולגרום לי לענות לו בקטלניות אני מסתפקת בסתם: לא.
היה בא לי לבכות אם זה לא היה הורס לי את מצב הרוח האדיש
{על מי את חושבת שאת עובדת?! זו לא אדישות! זו הדרך שלך להתנתק ריגשית מתקופה מגעילה ועמוסה ומאד מבאסת}
מתה מעייפות, השמיכה חמה, החלון מעלי מכניס אוויר קר כמו שאני אוהבת והראש לא נרגע, מחשבות עבודה, מחשבות ילדים, קצב לב עולה.
לא טוב!
מנסה שיטת הירדמות בדוקה, עוברת מדינה מדינה באירופה ובודקת כמה ערים אני מכירה, היי הנה שימוש טוב ללימודי ההיסטוריה שלי:)
מתחילה להתנמנם איפשהו בין הלסינקי לקופנהגן ואז בלי אזהרה מבליחה לי בראש תמונה שלך יושב על הספה בסלון שלי
ואני ממהרת להרים את החצאית ולהתיישב אליך, מרגישה את הזין הזקור שלך ממלא אותי
מרגישה איך השדיים מתחככים בך
איך אני עטופה בזרועות שלך
כן...זה ממש לא עזר להירדמות!!!
בסך הכל הפעם השניה שנפגשנו בחדר סגור, שחיבקת אותי מול המראה וראיתי בפעם הראשונה איך אני נראית בחיבוק שלך, איך נראית האני שהיא שלך.
בא לי שתכופף אותי כנגד השידה בחדר, החדר שלנו, השידה הזאת ששימשה אותנו לא פעם ולא פעמיים, שנביט בעיניים זה של זו דרך המראה בזמן שהזין שלך חודר לתוכי, בזמן שאנחנו צמודים זה לזו
בא לי שוב לראות איך אני שלך במראה
בא לי אותך.
❤
זו הפעם הלא יודעת כמה שאני חולמת את החלום הזה, פעם שניה השבוע.
יש שינויים קלים מפעם לפעם אבל הבסיס זהה, החלטת שדי, סיימנו, הניק שלך נראה חד ומרוחק בלי הניק שלי לידו והניק שלי נראה עירום בלי השייכות אליך לידו.
בחלום אני תוהה מי תתפוס את מקומי, תוהה אם מותר לי סתם ככה לשלוח לך הודעה לשאול לשלומך.
אני לא יודעת בחלום איך למלא את החוסר שנוצר ביום יום שלי, איך לא לשתף אותך במיליון ואחת דברים.
החלום נגמר בפתאומיות ואני בוהה בתקרה בחושך, הלב שלי הולם במהירות מטורפת, השרירים נוקשים והשמיכה מוטלת בצד
נושמת עמוק ועוד נשימה, יודעת שזה רק חלום, נוזפת בעצמי בלי קול שאני אישה חזקה ואדע להתמודד, מזכירה לעצמי שאני שלך כאן ועכשיו, שגם אם יום אחד זה יסתיים, זה יעשה בצורה מכבדת ואמיתית כי אין אפשרות אחרת אתך.
לפעמים אני מתגעגעת לסיוטי השואה החוזרים שלי, היה לי יותר פשוט לשכנע את עצמי בבוקר שזה לא יכול לקרות לי.
בסיומו של שבוע עמוס מאד בעבודה, עמוס פיזית ונפשית
בסיומו של שבוע שבו אחותי אושפזה ושוחררה ואושפזה וילדה מוקדם מאד,
בסיומו של שבוע שבו מצאתי את עצמי מתווכת ומוסרת הודעות בין ההורים שלי, שלכבוד הלידה של אחותי החליטו להיות מפגרים,
בסיומו של שבוע שבו שוב לא הצלחנו להיפגש,
נרשמתי לכתוב עבודה סמינריונית בקורס שאמרתי לעצמי שאין מצב.
סליחה??? למה אף אחד לא בודק כשירות נפשית לפני שמאפשרים לשלוח בקשות כאלה לאוניברסיטה??
הרי ברור שאני לא מפעילה שיקול דעת כרגע
??What have I done
😰
איך אתן יודעות??
יצאת מפה בטיל לדבר בחוץ וחזרת עם פרצוף נורא חמוד;)
תגידי הוא יודע שהוא אדון בוקר חיובי?
כן😊