בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Noblesse Oblige

האצילות מחייבת

קרני השמש הכי מלטפות כשקר
לפני כחצי שנה. יום שישי, 14 בנובמבר 2025 בשעה 11:46

בשיחה עם מישהי, לא משנה מי, בזמן כלשהו, לא משנה מתי...

היא שיתפה את ההעדפה שלה לגבי שימוש במילים אבאלה/אבא/פפה/דאדי וכו'. 

מיד המוח שלי שסימולטנית מעביר הכל לאנגלית (יש לזה היסטוריה, לא רלוונטי עכשיו) יצר את התסריט הבא בו:

אני משחיל את הזין ומפמפם אותה בחור הקטן כראוי ונכון לה, והיא צועקת:

"כן דאדי/אבאלה/אבא/פפה וכו'"

אז אני עוצר ומשנה זווית חדירה אוחז במותניה מלמעלה ונכנס עמוק כל כך

שהראש שלה מתרומם בבת אחת, העיניים נפקחות בהפתעה גמורה והיא לוקחת אויר כאילו זו שאיפת האויר האחרונה שלה,

בזמן שאני רוכן קדימה ומבהיר לה באוזן נחרצות וקטגורית בקול הבס הג'יימס ארל ג'ונס שלי:

"No, I am you Father"  

והיא סוף סוף צורחת תחתי "!yesssssssss" עם הד והרבה רטט כמובן...

 

עכשיו כל שנותר הוא למצוא חליפה מתאימה עם ריצ'רצ'ים במקומות האסטרטגים כדי שאוכל לאוורר מדי פעם את חרב האור ושני כוכבי המוות שלי.

 

לפני כחצי שנה. יום שבת, 1 בנובמבר 2025 בשעה 5:40

I love myself, I want you to love me

When I feel down, I want you above me

I search myself, I want you to find me

I forget myself, I want you to remind me

I don't want anybody else

When I think about you I touch myself

Ah-ah-oh, I don't want anybody else

Oh-no, oh-no, oh-no

You're the one who makes me come runnin'

You're the sun who makes me shine

When you're around I'm always laughin'

I wanna make you mine

I close my eyes and see you before me

Think I would die if you were to ignore me

A fool could see just how much I adore you

I'd get down on my knees, I'd do anything for you

'Cause I don't want anybody else

When I think about you I touch myself

Ah-ah-oh, I don't want anybody else

Oh-no, oh-no, oh-no, yeah

 

לפני כחצי שנה. יום חמישי, 16 באוקטובר 2025 בשעה 13:09

כבר עשרים דקות שאת כורעת בין הרגליים שלי.


כל הזמן הזה אני מרוכז בעיניים שלך הדומעות, אדומות, שמתחמקות ממבטיי תוך שהן סוקרות את כל מה שקורה סביבך.


את תמיד נבוכה כשאת במצב הזה של יאוש מלנסות להכניס את כולי לתוכך. את כל כך רוצה ונאבקת במשך דקות ארוכות להראות לי שאת מסוגלת ולהוכיח לי שאת יכולה. בכל פעם את כמעט מגיעה לשם ואני מרגיש אותך מתכווצת עליי, תחושת החנק עולה אצלך ויורה זרמי חשמל וגורמת לעיניים שלך להעצם בחוזקה ואת נסוגה מתנשפת.


לפעמים את ישר מנסה שוב בלי לחשוב פעמיים ולפעמים קורסת וקוברת את עינייך בין רגליי כדי להתאפס רגע עם עצמך. את יודעת שמבחינת שנינו המחול הטרגי הזה יכול להמשך שעות ואת לא רואה את הסוף.


אחרי עוד עשר דקות עינייך נלכדו במבט שלי. ניתן היה לראות בהן מאין הפתעה, כמו קלטו לפתע משהו מסקרן ומעניין שלא היו מודעות אליו ומאותו רגע הן רק רוצות לבהות וללמוד ולא לפספס שניה מהחוויה. המבט שלך מופנה אליי אבל עינייך כאילו מקשיבות לעיניים שלי בריכוז מוחלט. אחרי שבריר שניה של אותו מבט, הרגשתי את ההתכווצות שלך מגיעה ושוב עינייך נעצמו אבל נראה היה שפקחת אותן הכי מהר שאפשר רק בכדי להמשיך לבהות בשלי ועכשיו הן נראו פעורות יותר וגדולות יותר.


כשהגיעה ההתכווצות הבאה כבר לא נאבקת בחנק ובמקום זה רק נאבקת להשאיר את העיניים פקוחות, וכשראית את העונג על פניי בשניה שאת נחנקת, נראית כאילו את עומדת על גג בניין כשברק מכה ומאיר לשבריר שניה את הנוף באופן שלא ראית מעולם כי תמיד מצמצת.


כל העולם כאילו התכנס אל חמישים הסנטימטרים שבין האישונים שלנו ובכל פעם שניסית להכניס אותי יותר פנימה והתכווצת, עינייך נפקחו חזק יותר כדי לא לפספס כלום, והן מרוכזות כאילו את שומעת לחש לא ברור מרחוק או מנסה להתמקד במשהו שהעיניים שלי משדרות לך, ואת עוד לא מבינה מה את רואה.


ברגעים הללו מבלי להרגיש את הזמן או את העולם התברגתי עמוק בתוכך וננעלתי בפנים. הפנים שלך משופדות ללא זיע בין רגליי ועינייך פקוחות לחלוטין ודומעות בין התכווצות להתכווצות.


אפילו אחרי שכבר השתחררתי בתוכך, לא איפשרת לעצמך להחמיץ את מבטי האושר שלי ממך.


אפשר היה לשמוע את עינייך אומרות: "תראה מה אני מסוגלת למענך",


ועיניי ענו לך: "תראי כמה אני נהנה ממך."


 


עכשיו את עוצמת עיניים. 

לפני שנה. יום שישי, 16 במאי 2025 בשעה 12:31

8 שנים שאני כבר אבא ועדיין לא התרגלתי לתואר.

אך כשב-20 ומשהו שנים האחרונות במהלך אקט אגרסיבי או סוטה במיוחד מישהי הייתה צועקת אליי "oh daddy" זה תמיד נשמע לי כל כך הגיוני.

לפני שנה. יום ראשון, 11 במאי 2025 בשעה 10:41

לבכות שאת לא מסוגלת עוד

ובו זמנית להתחנן לעוד.

לפני 13 שנים. יום שני, 24 בדצמבר 2012 בשעה 6:43

אני חושב שכל מה שיש בעולם שלנו, גם ה"שלילי", כנראה נברא למטרה מסוימת.

חרמנות היא דבר נהדר כשמתעלים אותה נכון וכשהיא משרתת אותנו ולא מנהלת אותנו.

טמטום זה גם נחמד כשאפשר להשתעשע עם זה, לא לקחת ברצינות ולהתפדח על עצמנו.

אבל מה קורה כשרק טמטום ורק חרמנות נפגשים?

התוצאה היא הודעות כגון זו:

 

"היי


בן 40 מנוסה ומומחה בתחום עריכת בדיקות גינקולוגיות לנקבות.

אני נהנה לתת בדיקות מקיפות כשרמת העירום שלך וסוג הבדיקות נקבע על ידי כמובן. אני נוהג לערוך בדיקות סטטוסקופ, בדיקות שד, ובדיקות ואגיליות מגוונות על כיסא גינקולוגי ובלעדיו.



האם תרצי להמשיך לשמוע?"

 

מאיפה בכלל להתחיל?

לפני 14 שנים. יום שני, 19 בנובמבר 2012 בשעה 13:28

אבל בא לי המבורגר.

כזה כמו של הבראסרי...פשוט ובלי יותר מדי אפקטים אור-קוליים,

שמגיע עם הצ'יפס המושלם הזה בנייר דמוי נייר עתון מגולגל לקונוס.

לקחת את ההמבורגר זה ביד, לקרב אותו לשפתיים ולהפגש בארומה הבשרית

שמעוררת יצרים קדמוניים ומפעילה את מנגנון הלסת לכדי פעירת פה

שרק צריכה להיות מלווה בשאגה כדי להשלים את התמונה.

ואז לנעוץ את השיניים. לנעול את הלסתות על הקציצה,

לעצום עיניים ולשאוב את המיצים הבשריים המציפים את כל חלל הפה

ומעוררים את בלוטות הטעם בצידי הלשון לתחושה כמו ריחוף על ענן.

האצבעות מרפות את האחיזה העיניים נפקחות, והשיניים משחררות את הטרף.

רגעים כאלה, מבחינה מנטאלית, מתעלים על רוב החיבורים והזיונים אפילו מהטובים שהיו לי.

 

פאק שאני רעב.

לפני 14 שנים. יום רביעי, 10 באוקטובר 2012 בשעה 16:25

לפני 14 שנים. יום ראשון, 23 בספטמבר 2012 בשעה 15:41

מה קרה?

לפני 14 שנים. יום שני, 10 בספטמבר 2012 בשעה 20:00

לא בא לי בפורום שמלא בטרחנים ואנשים עם מקלות מצופים טבסקו בתחת שלהם, אז אני שואל כאן.


אחרי שחרשנו על המילים כלבה או זונה אם זה שלילי או חיובי וכו'... אני חייב לדעת:

מדוע יש בחורות שלקרוא להן "נקבה" (לרוב מלווה ב"חיננית","חרמנית","אינטליגנטית" וכד')

מעורר אצלן תרעומת?

מה הקטע?