צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Noblesse Oblige

האצילות מחייבת

קרני השמש הכי מלטפות כשקר
לפני 14 שנים. יום חמישי, 29 במרץ 2012 בשעה 11:14

肛交

לפני 14 שנים. יום שלישי, 14 בפברואר 2012 בשעה 9:51

כל כך טיפוסי מצדי

לפני 15 שנים. יום חמישי, 17 בנובמבר 2011 בשעה 8:18

תגידו,
מי לא היתה מוכנה לקבל מכות רצח, להיות מנוצלת מינית בניכור משפיל,
להיות מוחפצת ומופשטת מאישיותה, נחדרת בכוחניות ונבעלת שוב ושוב ושוב בחוסר הוגנות קורעת לב...?

תמורת אפטר קייר של מרק סמיך ועבה שכזה:



חורף נעים נסיכות :)

לפני 15 שנים. יום רביעי, 9 בנובמבר 2011 בשעה 15:11


Before you
diagnose yourself
with depression or
low self-esteem,
first make sure
that you are not,
in fact,
just surrounded by
assholes

לפני 15 שנים. יום שבת, 5 בנובמבר 2011 בשעה 18:13

על חטא שחטאנו / רוביק רוזנטל

עַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעִלְּגוּת לָשׁוֹן
וְעַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהֶרֶס הַבִּנְיָן:
עַל כִּי אֶת הָהִפְעִיל לְהֶפְעִיל הָפַכְנוּ
וְאֶת הַחִירִיק מִן הָעִבְרִית הֶשְׁלַכְנוּ
וְאֶת שִׁעוּרֵי הַדִּקְדּוּק לֹא הֶפְנַמְנוּ.
מַה יֵּשׁ לְדַבֵּר, הַפַּעַם הֶגְזַמְנוּ.
וְעַל כֻּלָּם, אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת,
סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֵּר לָנוּ.

עַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּנְטִיַּת גָּרוֹן
וְעַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעַצְלוּת הָהֶגֶה:
עַל כִּי הָיְתָה הַחֵית לְכָף וְהַסַּחַר לְמֶכֶר
וְהָיְתָה הָעַיִן לְאָלֶף וְהֶעָפָר לְאֶפֶר
נֶאֶלְמָה גַּם הָהֵא, לָאַשְׁפָּה תִּתְנָאֵל
וְעִמָּהּ גַּם הַיּוֹד: אֶל אֶל אִיסְרָאֵל.
וְעַל כֻּלָּם, אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת,
סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֵּר לָנוּ.

עַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזָדוֹן וּבִשְׁגָגָה
וְעַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּחִלּוּפֵי מִינִים:
שְׁלֹשָׁה יְלָדוֹת הָלְכוּ לַמַּתְנָ"ס,
הוֹצִיאוּ שְׁתֵּי שֶׁקֶל מִתּוֹך הַמִּכְנָס,
קָנוּ לְעַצְמָם מִינֵי תַּרְגִּימָה,
מִשָּׁמָּה פָּנוּ הֵם לְצֹמֶת הוֹמָה.
וְעַל כֻּלָּם, אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת,
סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֵּר לָנוּ.

עַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּדְבָרִים בְּטֵלִים
וְעַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּמִלִּים רֵיקוֹת:
כִּי כְּאִלּוּ אַתָּה כָּזֶה קוּל וּמַגְנִיב,
יַעֲנוּ בַּמְּרוֹמִים מַלְאָכִים וְכָּאֶלֶּה.
אֵיזֶה וָאלְלָה אַתָּה, כְּאִלּוּ דָה, כְּאִלּוּ מָה,
אֵיזֶה קֶטַע שִׁיוֹאוּ שֶׁחֲבָל עַל הַזְּמָן.
וְעַל כֻּלָּם, אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת,
סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֵּר לָנוּ.

עַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּקַלּוּת הַדַּעַת
וְעַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהַעֲלָאַת גֵּרָה:
סַחְטִיקָה יָא בָּאבָּא, תַּגִּיד מַה נִּהְיָה.
מַמַּצָּב, מַנְיָנִים, מַה נִּסְגָּר, מַנִּשְׁמָע.
אָחִי, מַה קּוֹרֶה, אֲחוֹתִי, מַה נִּרְאָה.
בַּבַּיי, יָאלְלָה-בַּיי, וְגַם הַלְּלוּיָהּ.
וְעַל כֻּלָּם, אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת,
סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֵּר לָנוּ.

עַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּיֶצֶר הָרַע
וְעַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּטֻמְאַת שְׂפָתַיִם:
פֵּרַקְנוּ, תָּקַעְנוּ, הִכְנַסְנוּ, דָּפַקְנוּ,
הֵבֵאנוּ לָהּ, גַּם אֶת הַשֶּׁמֶן בָּדַקְנוּ.
צָלַלְנוּ, יָרַדְנוּ, אָכַלְנוּ, שָׂבַעְנוּ,
טָחַנּוּ, עָשִׂינוּ, זִיַנּוּ, גָמַרְנוּ.
וְעַל כֻּלָּם, אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת,
סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֵּר לָנוּ.

עַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּשִׁפְלוּת רוּחַ
וְעַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בַּחֲנֻפַּת גּוֹיִים:
מַה כְּבָר בִּקַּשְׁנוּ, יוּ נוֹאוּ, קְצָת גּוּד טַיְם,
קְצָת גּוּד פוּד, קְצָת אֶקְשֶׁן, קְצָת כֵּף שֶׁל הַלַּיְף,
חִפַּשְׂנוּ קוֹמִיטְמֶנְט, רִיסְפֶּקְט, מֶן, יוּ נֵים אִיט,
זֶה לֹא סָץ' בִּיג דִּיל, אוֹ גִ'יזֶס, לֶטְס פֵיס אִיט.
וְעַל כֻּלָּם, אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת,
סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֵּר לָנוּ.

עַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּקֹצֶר יָדֵנוּ
וְעַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעֹנִי שָׂפָה:
תָּבִיא לִי מַזָּל שַׂהֲדִי בַּמְּרוֹמִים,
תָּבִיא תַּנַּיָּד וְתָבִיא גַּרְעִינִים,
תָּבִיא יְלָדִים, תָּבִיא נְשִׁיקָה,
תָּבִיא לִי אוֹתָהּ בַּהֲפוּכָה.
וְעַל כֻּלָּם, אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת,
סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֵּר לָנוּ.

עַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּנְמִיכוּת לָשׁוֹן
וְעַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּתַרְגּוּם קְלוֹקֵל:
עָשִׂינוּ מָקוֹם וְעָשִׂינוּ גַּם שֶׂכֶל
עָשִׂינוּ, תִּרְאֶה, אֶת כָּל הָהֶבְדֵּל.
לָקַחְנוּ מִקְלַחַת, מִבְחָן, אַחְרָיוּת,
לָקַחְנוּ אֶת זֶה מַמָּשׁ בְּקַלּוּת.
וְעַל כֻּלָּם, אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת,
סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֵּר לָנוּ.

עַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּדִכְאוֹן לֵבָב
וְעַל חֵטְא שָׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּגַבְהוּת רוּחַ:
חַיֵּינוּ בְּאוֹפְסַיְד, הַכֹּל בֶּכְּאִלּוּ,
בְּדָאוּן, בַּקְּרָשִׁים, מְשַׂחֲקִים בְּנִדְמֶה לִי,
נַשְׁמִיעַ תְּפִלָּה בַּשָּׁאנְטִי, בַּגְּרוּב,
נֹאהַב רַק אוֹתְךָ בְּגָדוֹל, בְּטֵּרוּף.
וְעַל כֻּלָּם, אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת,
סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֵּר לָנוּ.

לפני 15 שנים. יום שבת, 29 באוקטובר 2011 בשעה 13:00

היום התבאסתי על עצמי.

קורה.

לפעמים לאורך הדרך חוזרים לדפוסים מפגרים שעולים מעלה
במצבים של התרגשות... אני לא מחוסן מהם.

למזלי היתה לי מראה ששיקפה לי בזמן אמת כשזה קורה,
כך שתמיד תהיה לי את האפשרות לבחון מי הייתי שם שזה מה שקרה,
להפיק מסקנות, לתקן. אני גם יודע שהכל בסדר ואני לא מודד או שופט את עצמי
על פי המצבים הקיצוניים הללו. הכל בסדר.

אבל מתחת לאבחנות והתובנות ומעבר לשורת הרווח,
לפעמים המחיר שבפספוס פשוט מבאס.

נאחס.

לפני 15 שנים. יום שבת, 22 באוקטובר 2011 בשעה 9:33

מופתעים?

לפני 15 שנים. יום שלישי, 11 באוקטובר 2011 בשעה 18:08

השיר הזה מחרמן לי את הערב:



הקרנה של הסרט הזה אצלי בחג... המוזמנים כבר ידעו מי הם 😄
לפני 15 שנים. יום ראשון, 9 באוקטובר 2011 בשעה 19:13
לפני 15 שנים. יום ראשון, 9 באוקטובר 2011 בשעה 4:33

יודעת מה דפוק אצלך?

גברת מי שלא תהיי...

את פחדנית.

אין לך אומץ.

את מפחדת לומר:
"אוקיי, החיים הם עובדה."

אנשים כן מתאהבים.

אנשים כן משתייכים אחד לשני,

כי זה הסיכוי היחיד שיש למישהו

לאושר אמיתי.

את קוראת לעצמך
נשמה חופשיה,

פראית.

את מבועתת
שמישהו

יתקע אותך בכלוב.

ובכן, מותק, את
כבר מזמן בכלוב הזה.

את בנית אותו בעצמך.

והוא לא מוגבל לעיר
או ארץ.

הוא בכל מקום שאת הולכת.

כי לא משנה
לאן תברחי,

בסוף תמיד
תברחי אל עצמך.


(ארוחת בוקר בטיפאני)