עשיתי זאת
מחקתי אותו מהפייסבוק
והטלפון
והרשימת קשר פה
כואב לי וחרא לי
אבל לא יכולה יותר עם הכאב הזה
משחררת אותו
חצי שנה מאז שפתחתי את הפרופיל בכלוב
מה שאומר ש9 חודשים בעולם הבדסמ
וואוו
מצד אחד זה מרגיש לי נצח
מצד שני זה מרגיש לי לא מספיק
אני זוכרת שאמרתי לעצמי טוב נתן לזה ניסיון, נעשה מנוי לחצי שנה וניראה מה יצא מזה
ומה יצא מזה
היו אכזבות והיו נפילות-
היה אהבה נכזבת אחת שעד עכשיו אני מתגעגעת אליו
אבל הכי חשוב
החברים שיצרתי פה
לא יצא לי להגיד לכם אף פעם תודה אבל האוזן הקשבת שקיבלתי פה (מכול המקומות בעולםO_o) הייתה הכי מכילה, הכי מקבלת והכי לא שופטת שנתקלתי בחיים שלי.
אז תודה לכם כולכם
ממה שהבנתי אסור לפרסם שמות בלי אישור אז אסתפק בתודה כללית לכולם אתם יודעים מי אתם.
כמה אני כן טיפה אזכיר-
האלה היווניה שלי
המהממת שלי והדומית שלה ובן זוגה- המדהימים והמהממים גם כן תודה על הכול.
מי שדואג להשאיר לי קבוע סימנים על הצוואר 😉 אתה חבר טוב ואמיתי ואני אוהבת אותך מאוד
אותם חברים שנכנסו אחרי לעולם הזה
פאגאנים משוגעים שלי }{ מחכה כבר לעבור למרכז בשביל להיות קרובה אליכם
חחח רגישת הלקטוז שלי 😉 (באמת שלא ידעתי איך לתאר אותך ושתביני)
והאחד שיושב במרומים 😉 (ולא לא חזרתי בתשובה פתאום אל תדאגו:P)
תודה לכולכם על התקופה המהממת
ואני כבר מחכה לחצי שנה הבאה 😄
אוהבת את כולכם
דארקי }}}}}}}{{{{{{{
המנוי שלי נגמר עוד שלושה ימים
מי קונה לי חדש? 😄
דמעה זולגת בגעגוע למה שהיה ולא ישוב
ועיניים נישאות קדימה
ליום הבא
לזריחה הבאה
המסע רק מתחיל
רק שלפני כול שחר
ישנה החשכה הגדולה
ועיניי לא מצליחות לחדור מבעד למסך השחור
מבעד לאופל ללא נודע.....
בתסכול אני נושאת את עיניי אל האופק
ודמעות של ייאוש עולות בעיניי
אינני יודעת מה מצפה לי הלאה
אינני יודעת מה תומן בו המחר
מרגישה אני את צמרמורת הפחד
את זרימת הקור המחלחלת אל העצמות
מה לעשות לאן לפנות כיצד להתמודד
פחד פחד פחד
תתמודדי מכשפה!
תפסיקי להתבכיין
הקול קורא בראשי
בליבי
מנגבת את הדמעות
זוקפת את ראשי
ומביטה קדימה
מבעד לסנוור השמש העולה
מבעד ללא נודע
עידן חדש בפתח
ומול רגלי פרוס הנצח
הדרך קוראת לי
אהייה למסע
געגועים לזמן עברו,
לחיים ביער בבקתת עץ לחיות עם הטבע
בתוך הטבע מוקפת ומחוברת בחיים ובפעימה
לטיולים ביער
לליקוט צמחים
לשיחות עם רוחות הצמחים
לשמוע את הרפואה שלהם
את החוכמה שלהם
חוכמת הדורות הבלתי מעורערת
איפה הן תקופות עברו
איפה הן רוחות היער הרוקדות
איפה תחושת הביטחון של ללכת ולהריח את האורנים
איפה קריאת העורבים
איפה יללת הזאבים
דמעה זולגת בגעגוע למה שהיה ולא ישוב
ועיניים נישאות קדימה
ליום הבא
לזריחה הבאה
המסע רק מתחיל
[b]
המנוי שלי הולך להיגמר 😡
מי קונה לי חדש? =)
חרא לי דרסתי חתול בטעות הוא רץ לי מבין השיחים ישר לגלגלים לא ראיתי אותו ולא הבנתי מה אני מרגישה בכלל כי הרגשתי שעליתי עליו רק בגלגלים האחוריים. והכי מעצבן אותי שנסעתי ממש לאט אולי 20 קמש ואיזה אחד התחיל לצעוק עלי שיש פה ילדים ואסור לי לטוס פה כול הזמן. מי טס אני אף פעם לא נוסעת שם יותר מ20 קמש
אווווףףףףףףףף
סיפור שהיה כך היה
לפני כחודשים בערך, השאלתי את השוט שהזמנתי מהאמן הכי מוכשר בכלוב פה לשוטים (אסור לכתוב שמות אבל אתם יודעים מי זה:) ) לאחת המלכות המקסימות פה בכלוב ובקשתי שהיא מסיימת שתתן לי את השוט או לבן זוגי דאז (מאז הוא כבר לא בן זוגי =\).
שהיא סיימה היא הניחה את השוט בין הרגליים שלו בזמן שהוא ישן על הספות במסיבה, כדקה וחצי אחרי זה השוט כבר נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.
עכשיו אני חייבת לשאול, מאיפה יש לאנשים את החוצפה לגנוב ציוד באמצע מסיבה???
למזלי הרב מי שזה לא היה גנב את זה מבן הזוג שלי לשעבר, וכאשר הוא הפסיק לבוא למסיבות הוא כניראה חשב שזה בטוח מספיק להתחיל להביא את השוט שלי איתו.
ביום חמישי ישבתי בספות בחדר הצדדי והתבוננתי בסשן
כרגיל היו את הונילות המעצבנים האלו שבאים להציק במסיבות, שכול רגע עברו ליד הסשן והפריעו, אז למרות שאני לא DM כולם יודעים שאני מאוד אוהבת את המסיבות ואין לי בעיה לעזור אז קמתי ושמרתי על הסשן שלא יעברו. מה שנתן לי נקודת מבט הרבה יותר ברורה על השוט שהדום השתמש בו.
בסוף הסשן ביקשתי לראות את השוט מקרוב ושאלתי אותו מאיפה יש לו את השוט הזה הוא אמר שמישהו נתן לו אותו לסשן אז בקשתי ממנו להראות לי מי.
לא מצאנו אותו אז אמרתי לאותו בחור שיגיד למי שנתן לו את השוט לבוא לקחת אותו ממני ובנתיים בעזרת DM שהכיר את השוט שלי מקרוב גם כן הראתי לו את 4 סימני הזיהוי שהיה לי לשוט הקודם שלי ובאמת גילנו שזה היה השוט שלי.
אולי אני נשמעת קצת מתגוננת עכשיו אבל חשוב לי שכולם ידעו מה הם 4 סימני הזיהוי שתבינו שזה באמת היה השוט שלי:
1. הצבע- אדום שחור אדום ככה בקשתי אותו עם אדום וכמה שיותר
2. וו התליה- אני בקשתי את הוו תליה הזה, זה בעיקרון בא כלולאה ושקיבלתי את השוט פתחו לי אותו לוו תליה מה שהשאיר גם חריצים על הוו והציק לי קצת אז אין סיכוי שאני שוכחת את הוו הספציפי הזה.
3. אורך הזנבות- אני מקצרת את הזנבות לאורך מאוד מסויים שאני רגילה אליו ונוח לי והשוט היה בדיוק באורך של השוטים האחרים שלי שהיו איתי.
4 אחרון והכי חשוב לדעתי- שקיצרתי את הזנבות קיצרתי בטעות זנב אחד פעמיים, אז שהוא לא יפריע לי ויעוף לי לכיוונים אחרים קיצרתי אותו עד הסוף והשארתי שארית ממש קטנה צמוד לידית פשוט לא הצלחתי לקצר יותר מזה. כמובן שבדקתי עם יש זנב אחד קצר עד הסוף השארית הייתה שם.
אותו בחור טען שידידה שלו נתנה לו את השוט מתנה, ושראה שאני ממש מזהה אותו בסימנים שאי אפשר לטעות בהם, פתאום ויתר נתן לי נשיקה על הלחי ואמר לי תתחדשי קבלי מתנה, מיותר לציין שכמעט הרגתי אותו באותו הרגע על החוצפה "לתת לי" במתנה את השוט שהוא גנב ממני??? השתמשתי בכול השליטה העצמית שלי בשביל לא להצליף בו באותו הרגע.
לסיכום חברים,
אני שמחה כי השוט שלי חזר, אהבתי אותו והתגעגעתי אליו, למדתי לקח לא לתת אותו לאף אחד ותמיד לשים על כול השוטים שלי עין ואם זה באמת ידידה שנתנה לו אותו אז עצה ממני אליה- אל תבואי למסיבות את לא רוצה לראות אותי באמת שלא.
אוהבת את כולכם
דארקי }{
לכול חבריי הפאגאניים שיהיה לנו חג אוסטארה שמח
בורכה השבה שמש להאיר את עולמינו
תודה לחושך שליווה אותנו עד היום
blessed be
[/img]
אתה האדון שלי
אתה מנהל את חיי בכול רגע ורגע
ההחלטות שלי מתקבלות רק לאחר התייעצות איתך
אני חייה את חיי בציפייה מתי תבוא לביקור שוב
כי אני יודעת שאתה תמיד חוזר
גם שטוב לי ואני חזקה
אתה תמיד חוזר להוריד אותי על ברכיי
אבל אתה יודע מה מאסטר? יש לך בעיה אחת
אני מלכה אמיתית ואני ארד על הברכיים רק מבחירה שלי
ואני בוחרת להתמודד איתך מאסטר ואתה לא תשלוט בחיי יותר
השולטת הנשלטת
ואדוני הוא הפחד
אינני מפחדת יותר!