הירהורים

ייתכן שהסיפור הזה אינו בדיוק אמיתי, אך יש בו אלמנט לוגי מעניין.

פרופסור באוניברסיטה הציג שאלה זו לסטודנטים שלו: " האם כל מה שקיים, נברא ע"י אלוהים?". אחד הסטודנטים ענה באומץ: "כן, נברא ע"י אלוהים."

"אלוהים ברא הכול?", שאל הפרופסור.

"כן, אדוני", ענה הסטודנט.

הפרופסור שאל: "אם אלוהים ברא הכול, משמעות הדבר שהוא ברא רוע מאחר והרוע קיים. בהתאם לעקרון שהמעשים שלנו מגדירים אותנו עצמנו, האלוהים הוא רוע."

הסטודנט השתתק בשמעו תשובה זו.

הפרופסור היה מאוד מרוצה מעצמו. הוא התרברב בפני התלמידים שלו שהוכיח שוב שהאמונה באלוהים היא מיתוס.

סטודנט נוסף הרים את ידו ואמר: "אני יכול להציג שאלה?"

"כמובן", ענה הפרופסור.

הסטודנט גם ושאל: "האם קיים קור?"

"איזו שאלה? מעולם לא היה לך קר?". הסטודנטים צחקו על שאלתו של האיש הצעיר.

האיש הצעיר ענה: "למעשה, אדוני, הקור לא קיים. בהתאם לחוקי הפיזיקה, מה שאנו מחשיבים כקור, מהווה למעשה חוסר חום. את האדם או החפץ אפשר ללמוד לפי העובדה האם יש לו או האם הוא מעביר אנרגיה. האפס המוחלט 370) מעלות פרנהייט( הוא היעדר חום מוחלט. כל חומר בטמפרטורה זו הופך להיות לא פעיל ולא מסוגל להגיב. קור לא קיים, אנו יצרנו מילה זו כדי לתאר מה אנו מרגישים בהיעדר חום."

הסטודנט המשיך: "פרופסור, האם קיים חושך?". הפרופסור ענה: "כמובן שקיים".

הסטודנט ענה: "אדוני, אתה שוב לא צודק. החושך אינו קיים. החושך הוא למעשה חוסר אור. אנו יכולים לחקור את האור, אך לא את החושך. אנו יכולים להשתמש במנסרה של ניוטון כדי לפרק את האור הלבן להרבה צבעים ולחקור אורכי הגל השונים של כל צבע. אנו לא יכולים למדוד את החושך. קרן אור פשוטה יכולה לחדור לעולם החושך ולהאירו. איך אתה יכול לדעת עד כמה חשוך חלל כלשהו? אתה מודד את כמות האור הקיים. הלא כן? חושך הוא מושג שהאדם משתמש בו כדי לתאר מה קורה בהיעדר אור."

בסופו של דבר, האיש הצעיר שאל את הפרופסור: "אדוני, האם קיים רוע?"

הפעם, הפרופסור ענה בחוסר ביטחון: "כמובן, כפי שכבר אמרתי. אנו רואים אותו כל יום. אכזריות בין האנשים, המון מעשי פשע ואונס בכל העולם. דברים אלה הן שום דבר אחר מאשר דוגמאות של רוע."

על זה ענה הסטודנט: "רוע לא קיים, אדוני, או לפחות הוא אינו קיים בפני עצמו. רוע הוא היעדר אלוהים. הוא דומה לחושך ולקור מילה שנוצרה ע"י האדם כדי לתאר את היעדר האלוהים. אלוהים לא יצר רוע. רוע הוא לא אמונה ואהבה, שקיימות כמו האור והחום. רוע הוא התוצאה של היעדר אהבת אלוהים בליבו של האדם. זה כמו הקור, שמגיע כאשר אין חום, או כמו החושך, שמגיע כאשר אין אור."

הפרופסור השתתק והתיישב.

שמו של הסטודנט הצעיר היה אלברט אינשטיין.

מוסר השכל - האדם יוצק את התוכן לתוך המשמעות הכל תלוי בעמדת המתבונן ובאופן יחסי

אני לא בטוח שאפילו איינשטיין הבין עד הסוף מה יכולה להיות ההשפעה של מה שהוא קרא לה

" תורת היחסות הכללית"

מה שכן הוכח שהוא צדק אבל באותה נשימה טעה.

הוא פתח פתח להוכחה של תורות נסתר רבות

ואולי גם לשאלה האם אלוקים קיים.

אולי.

אבל סיפור קטן שיכל להתרחש יבוא בפוסט הבא:)

לפני שנים רבות, ביפן, הייתה מסורת כזו בקרב הנזירים הבודהיסטים, לנדוד ממנזר למנזר כדי לרכוש מחוכמתם של המאסטרים.

לפי המנהג היה המאסטר מכבד את האורח שלו בתה ומשוחח איתו.

פעם אחת נזיר צעיר אחד, שהיה תלמיד מבריק במיוחד, הגיע למנזר מפורסם לפגוש מאסטר ישיש חכם ביותר.

הוא התחנן שהמאסטר הישיש הזה יפגוש אותו, בתקווה שהוא יוכל להפוך להיות חניך שלו.

בהגיעו למנזר, הנזיר הצעיר הובל לחדרו האישי של המאסטר הישיש, דבר שהיה חריג ביותר והנזיר הצעיר חש מחמאה גדולה מאוד.

המאסטר נכנס לחדר והשניים קדו זה לזה.

הם התיישבו על מחצלת כשביניהם שולחן נמוך והתחילו לשוחח.

הנזיר הצעיר סיפר למאסטר הזקן על מסעותיו, הלקחים שהפיק, על הנזירים שהצליח לגבור עליהם בחוכמתו.

המאסטר הקשיב קשב רב ושיבח את הנזיר הצעיר פעמים רבות על תבונתו וחוכמתו.

כשהובאו לחדר תה וספלים, המאסטר הזקן החל למזוג לשניהם תה.

הנזיר הצעיר פנה למאסטר ואמר לו: "אני משתוקק להישאר במנזר וללמוד ממך כי בניגוד לאחרים אוכל ללמוד ממך הרבה..."

לפתע הנזיר הצעיר השמיע קריאת כאב והפתעה...הוא זינק מהמקום וניער את גלימתו בבהלה.

התה הרותח נשפך עליו.

המאסטר הזקן, בשקט ובשלווה, המשיך למזוג את התה שכבר מילא את ספלו של הנזיר הצעיר, וגלש אל השולחן וממנו אל המחצלת למקום שבו ישב הצעיר.... 

"מה אתה עושה?" צעק הנזיר הצעיר. "נכוויתי. הפסק למזוג. הספל עלה על גדותיו"....

"לך מעליי, איש צעיר" תבע המאסטר הזקן.

"לא אוכל ללמד אותך דבר. הספל שלך מלא מידי.. גדוש בכל מה שלמדת ובכל מה שאתה חושב שאתה יודע. חזור אליי כשספלך יהיה ריק ותהיה מוכן ללמוד ולקבל את מה שיש לי להציע"...

העקבות של אלוהים  מאת קנט בראון 1984 

לילה אחד אדם חלם חלום

הוא חלם שהוא הולך לאורך החוף

עם אלוהים

על פני השמים חלפו במהירות

סצינות מחייו.

בכל סצינה הוא שם לב

לשני זוגות

עקבות רגליים בחול.

זוג אחד שייך לו והזוג השני

לאלוהים

עם חלוף הסצינה האחרונה של חייו

הוא הסתכל אחורה לעקבות שבחול.

הוא שם לב שפעמים רבות

לאורך דרך חייו

היה רק זוג עקבות אחד, כמו כן הוא

שם לב שזה קרה בתקופות

השפופות

ביותר בחייו.

דבר זה הטרידו והוא שאל

את אלוהים

בנוגע לכך:

"אלוהים, אתה אמרת

שביום שאלך אחר חוקיך

אתה תלך עמדי לאורך כל

הדרך, והנה

שמתי לב שבתקופות הקשות

ביותר בחיי יש

רק זוג עקבות אחד. אינני

מבין מדוע כאשר

הצטרכתי אותך יותר מכל

עזבתני

ענה אלוהים: "בני

היקר עד מאוד, אני אוהב

אותך ולעולם לא אעזבך.

באותן תקופות שבהן כה רב היה סבלך

כשאתה רואה זוג אחד של עקבות

לא היו אלה עקבותייך

היו אלה עקבותיי שלי

כשנשאתי אותך על כפיי."

איש אחד הלך על חוף הים.בעוד הוא הולך, הוא רואה ילדה קטנה מרימה כוכבי ים שנתקעו על החוף וזורקת אותם חזרה למים... הוא ניגש אליה ושאל: "מה את עושה?"
הילדה הקטנה ענתה: "כלום אתה לא רואה? אני מרימה כוכבי ים שנתקעו על החוף וזורקת אותם חזרה לים."
האיש גיחך ואמר:"ילדה קטנה, את לא יכולה להציל את העולם... את ילדה קטנה ואת יכולה ללכת רק ק"מ וחצי בכל יום, והחופים בעולם גדולים... את לא תצילי את אוכלוסיית כוכבי הים ולא תשפיעי על החיים של אף אחד!"

הילדה הקטנה הרימה כוכב-ים וזרקה אותו בכל כוחה 10 מטר לתוך הים, ואמרה:"על החיים של כוכב הים הזה, השפעתי!"

ככה זה, מעשה טוב אחד, יכול להשפיע על חיים שלמים של מישהו אחד תארו לכם מה יקרה אם תעשו 3 מעשים טובים ביום....?

אל תחפש אצל אחר תשובה

תהיה עצמך תחייה את חייך

והתשובה נמצאת בתוכך

כי רק ככה תשלוט בעצמך

במקום שבו יש כנות

שם יש הבנה

במקום שבו יש הגינות

שם יש שלוה

במקום שבו יש שיתוף

שם יש חברות

במקום שבו יש אהבה

שם יש התממשות והגשמה

גם בשליטה!!!

מדען אחד, חי כל הזמן מודאג מבעיות העולם, והיה נחוש בדעתו למצוא להן פתרון. הוא העביר ימים ולילות במעבדה שלו כדי למצוא תשובות לספקות שלו

יום אחד, בנו בן ה-7 פלש למקום ההתבודדות שלו, נחוש לעזור לו בעבודתו. המדען, עצבני בגלל ההפרעה, ניסה שהילד ילך למקום אחר. כשראה שזה בלתי אפשרי להוציא אותו משם, חיפש משהו שיוכל לספק לילד תעסוקה, ויסיח את דעתו.

הוא הוציא מאיזו חוברת דף עם מפת העולם, גזר אותה להמון חתיכות, ונתן לילד יחד עם גליל נייר דבק, ואמר לו: "אתה אוהב פאזלים, נכון? אז אני אתן לך את העולם לתקן, הנה העולם כולו מפורק, נראה אם אתה יכול לתקן. תעשה את זה לבד לבד".

הוא חשב שלילד יקחו ימים עד שיצליח להרכיב את המפה, אבל כמה שעות לאחר מכן, כבר שמע את קולו של בנו קורא לו ברוגע "אבא, סיימתי, הצלחתי להרכיב הכל".

בהתחלה, האב לא האמין: זה לא ייתכן, שבגיל שבע יוכל הילד להרכיב מחדש מפה שמימיו לא ראה!!! אבל הוא הניח את רשימותיו, וניגש לבנו, כשהוא בטוח שהוא הולך לראות עבודה מבולגנת...

להפתעתו, המפה הייתה מושלמת, כל החתיכות היו במקומן. איך זה ייתכן? איך הוא עשה את זה? "אתה לא ידעת איך נראה העולם", אמר המדען לבנו, "איך הצלחת?"

"אבא", אמר לו הילד, "אני אמנם לא ידעתי איך נראה העולם, אבל כאשר תלשת את הדף מן החוברת, ראיתי שבצדו השני יש תמונה של אדם. כשנתת לי את העולם לתקן, אני ניסיתי, אבל לא הצלחתי. זה היה הרגע שבו נזכרתי בתמונה של האדם מהצד השני, הפכתי את כל החתיכות, והתחלתי לתקן את האדם, שאני יודע איך הוא אמור להיות. כשהצלחתי לתקן את האדם, הפכתי אותו, וראיתי שהצלחתי לתקן את העולם...

תינוק נולד דף חלק

ומתחיל לפסוע בדרך החיים

כל חייו מלאות צמתים

בתחילה ההורים מדריכים

ללא שליטתו בשבילו מחליטים

הוא הופך לנער ומתחיל לקבוע

לאן יפסע

נמצא עדין בשליטת המשפחה והסביבה

אבל מקבל החלטות לעצמו

נמצא בהרבה צמתים ומהי הדרך הנכונה עבורו

מתי זה הנער יהפך לגבר שהוא רוצה

או מתי הנערה תהפך לאישה שרואה בעצמה

יש כאלו שמבלים חיים שלמים 

בחיפוש התשובה שהם מחפשים

ואני בחיוך מקדיש להם את השיר

ואומר בהצלחה