חולת אהבה בשיכון צריכה זין

ובכל זאת מתחנפים רק אל אלו שלא מסוגלות להעריך אתכם כלל.

לפחות אני מתעקשת על אלו שמסוגלים להעריך אותי כן.

האם זה עוזר לי להרגיש טוב עם עצמי?

לאור הנסיבות הקיימות?

חד משמעית לא. 

וחבל.

ועוד מבחנים...

אני הולכת להקשיב לקצת סימון וגרפונקל עכשיו.

גברים שהם אמנים אמיתיים

מוכשרים, עמוקים, רגישים, נבונים, גאונים

(ומחקו את הבולשיט על פיו גאונים הם בהכרח חארות של אנשים)

מלקקים בישבנים של נשים שאינן אלא חיקוי. 

ועליי, עליי אתם דורכים.

אותי אתם רומסים.

זקוקה לרוכב אמיץ. 

אסתפק באדם המסוגל להבין גם קצת אותי, לא רק את עצמו. 

אה ושיתן אלוהים לכולנו את הכח למחול שהרי לולא היינו עושים טעויות לא היינו כלל אנשים. 

הן הלחם והחמאה של הגבר הפחדן.

ממש כמו שהבורות היא לפשיזם. 

עכשיו ברשותכם, בדיוק נכנסתי אל תוך ספר ממש מעניין...

ואני מחפשת תקווה להיאחז בה.

נתן לזה קצת זמן אה?

זקוקה לאמן, איש יצירה ורוח בלבו ונשמתו

שלא מפחד להשתמש בביצים שלו.

אסתפק במישהו שמסוגל להבין גם קצת אותי, לא רק את עצמו.

ואם אפשר לזכור שלא הכל הכל הכל אך ורק תמיד דווקא באשמתי.

נ.ב. כשאתם מייפים את החולשות שלכם ברכילות, אתם חוטאים לעצמכם כאמנים. אתי או בלעדיי יקיריי, אתי או בלעדיי.

האמת, אני לא ממש בקטע. 
אתם מחפשים כאב, אני מחפשת שלא יכאב יותר לעולם.

אתם חושבים ששליטה נקבעת על ידי היד האוחזת בשוט, אני מאמינה ששוט פעמים רבות הוא אביזר מיותר.

אתם מחפשים השפלה, אני חושבת שרוב הדברים שאתם תופשים כמשפילים אינם משפילים כלל.
למען האמת אני חושבת שלהשפיל אחרים זה אחד הדברים הבודדים וללא ספק הכי שפלים בעולם. 
אתם מחפשים כניעה, אני מחפשת התמסרות בכלל.
אתם מחפשים משרתת קשה להשגה, אני מחפשת את מושא הפנטזיה שלי.
אתם מחפשים אישה רעה וקרה, אני חמה ולרוב נחמדה.

אה ואני לא מחפשת כלום כאן.
חוץ מאת הבלוג שלי.
מתנצלת אם זה לא נוח לכם אבל... כבדו את זה וחיו עם זה.

היו בריאים גם.

תודה. 

לא מרתיעה אותי.

חפירות?

דווקא לשמוע מה יש לך לומר מעניין לי.

מטריד?

מותק, הכל בסדר.

מה באמת מטריד אותי?

שאני לא עסוקה בלממש את הפנטזיה המושלמת שיש לי כרגע עם מי שעליו אני מפנטזת.

זה, זה מאוד מטריד אותי. 

דבר אחד אני יודעת לבטח על עצמי:

זה לא יעבור לי אם וכאשר יהיה לי את זה.

להיפך. אני אישה די אינטנסיבית. 

אתה מוכן להסביר לי מדוע אתה בתחרות כשרונות צעירים אתי?

כי מאיפה שאני מתבוננת אתה סופר מוכשר.

אישית, זה ממש לא גורם לי להרגיש רע עם עצמי.

זה עושה לי קצת להרגיש טוב אתך.

הזלזול שאתה מראה לעברי לעומת זאת...

קצת כן. 

מה? יש בנות שאוהבות ככה?

אישה מקולקלת אני.

כמה פעמים בסוף יום אני נותרת עם תחושה כמו הייתי הגיבנת מנוטרדאם?

ובסוף עוד נגלה שהוא היה אכבר גבר משכמו ומעלה!

ואני יושבת, מרגישה כמו הגיבנת מנוטרדאם ואוכלת את עצמי

אוכלת את עצמי

שאולי במקום בו ביקשתי להתרומם בכוחות עצמי

הראתי בטעות לאחר

שהוא התנהג אליי באופן קצת קטן.

כי לא נעים לי לגרום לאנשים להרגיש כמו היו הם הגיבן מנוטרדאם.

זו חרא של תחושה.

אני יודעת.

להתנצל על שאני מי שאני

שזה גם נכון אתם צודקים

הרבה לרע

אבל לא מעט לטוב גם פה ושם?

או להתחנן בפניכם שתאמינו לי

שאתם שווים הרבה יותר ממה שאתם מוכנים להאמין על עצמכם?

מה נמאס לי יותר?

קשה להחליט.

כלומר באמת, איך אומר?

אני לא מבינה איך אפשר להרגיש טוב מלגרום לאדם אחר להרגיש רע

אבל אני בהחלט מבינה איך זה להרגיש רע כי מישהו גורם לך להרגיש ככה.

נמאס.

מכוער נורא.

זוהי לא דרכם של אבירים ותתחילו אתם לעבוד על החלומות שלכם במקום לנסות לדרוך על שלי, תודה.