שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חולת אהבה בשיכון צריכה זין

ואודה לכל מי שלא יציע לי אותו כאן. אני לא בעניין.
אני כאן לצרכי כתיבה וביטוי אישי אנונימי בלבד.
לפני 11 שנים. 10 במאי 2013 בשעה 6:12

חוץ מלהתחבא, לשקר ולהעליב 

מה אתם יודעים?

 

אני באמת מאוד נבהלת מרוע אנושי.

אני לא פחות נבהלת מאנשים החושבים שאני רעה. 

 

אתם נורמליים?

לפני 11 שנים. 10 במאי 2013 בשעה 5:50

אז כל עוד אתם עושים את הסטו(ל)קינג שלכם בעילום שם זה בסדר?

 

ואני שוב אומרת

 

נא להוציא מקלות מן הישבנים.

פה לא מבשלים ארנבים.

 

בחייאת פעם אחת מקבלים כאן את החיים

 

let's go wild

צריך להיות המוטו

עם או בלי אוטו.

 

זה אולי יפתיע אתכם ממש

 

אבל אני שפויה למהדרין

בדוק וחתום על ידי מומחים.

 

אני ממש לא בן אדם רע או מופרע

אני רגישה בטירוף, לרבות כלפי זולתי

אני רכיכה אכולת חמלה. 

אני בכלל חמאה.

 

דווקא היכולת שלי למודעות ושליטה עצמית

מאפשרת לי להיות מאוד פרועה, להבדיל ממופרעת, לפעמים

אני סומכת על עצמי, אני למשל לא במיוחד חרדתית

אני כן נוטה לדכאונות לצערי לפעמים

וזו הרי המחלה של השפויים, אתם יודעים.

אוי ושאני אוהבת אהבה...

 

אני ליצנית.

אני גם עוד כמה דברים

ולא אעיד יתר על המידה באשר לעיסתי

(בטח אופה! מה? רק יפה?)

 

ובאופן כללי ככה די משוחררת וחופשייה במחשבתי ומעשיי

לא מפחדת ללכת אחרי מה שאני רוצה

 

Up front & personal 

מה שנקרא.

לפני 11 שנים. 10 במאי 2013 בשעה 4:09

יש לי פלאשבק לאיזה סם הזיה שלקחתי לפני חודש.

לפני 11 שנים. 10 במאי 2013 בשעה 3:57

מה עוד אתם רוצים לשמוע?

 

יש לי סיבות מעולות לכסוס ציפורניים עד שיבוא יום ראשון.

 

אושיב על ידיי ישבני

 

ואמן עוד יהיה לי אחד טוב זה טוב שילקק לי אותו. 

 

(יום ראשון צריכה לקבל תשובה על משהו חשוב מאוד שהגשתי היום. שתבוא עליי אמן קצת הצלחה)

 

וגם עליכם.

לפני 11 שנים. 10 במאי 2013 בשעה 2:51

אבל ממש.

 

לא מתאבדת

אפשר להרגע

לא צריך לקרוא למשטרה

 

אבל קצת בא. 

 

כאילו תכלס בא לי על עוד מלא דברים אבל אף אחד מהם לא ממש זמין לי לדאבוני

ולא, זה לא כי אני רוצה רק את מה שאין לי

יודעת להיות מאושרת, בכל היקר לי

זה פשוט שאין לי את מה שאני רוצה

ומצב הרוח שלי בעקבות זה קצת פקקטה. 

לפני 11 שנים. 9 במאי 2013 בשעה 18:59

נכשלתי בסינתזה.

 

ואולי עם מספר חמש יבואו השפריצים הגדולים?

 

או שזה שש בכלל?

 

אולי זה תשע

 

סינתזה בריבוע

 

עד אז...

 

I'm melting

לפני 11 שנים. 9 במאי 2013 בשעה 18:39

ממה הכל התחיל

 

מאיך הזונה ההיא פתחה רגליים מול כל החברים של הפרציפלוח

 

ועשתה לאיזו ליידי אחת לפחות בעולם

 

קצת כואב בלב. 

 

המלאך, הייתי חייבת לקרוא לו באותו רגע.

 

כמה זמן עקבנו זה אחרי זו בשקט לפני זה?

 

הו אני מניחה ש... הרבה.

 

וגם הצלחנו

באמת הצלחנו להראות שם משהו לרגע.

 

אבל מאז העולם התקדם כבר כל כך הרבה...

 

אין לב, אין כואב. 

לפני 11 שנים. 9 במאי 2013 בשעה 17:19

שאין אף אחד בעולם הזה שאוהב אותך

 

פשוט אמרו תודה

 

אל תלעגו לי.

לפני 11 שנים. 8 במאי 2013 בשעה 16:54

אתם סבבה

אוהבת אתכם

 

אבל אתם טובים בלגרום לי להרגיש מעפן עם עצמי לפעמים.

 

אני יודעת שאתם לא מתכוונים. 

 

זה פאק שלי. 

 

אני אישית למשל לא נרתעת מגברים ביישנים.

 

לא שיש לי משהו נגד אסרטיביות גברית באופן כללי

 

אבל אני בטח לא מאלה המצפות שהגבר יעשה את כל המובז....

וישתלט עליי קומפליטלי, או משהו כזה

לא חבויה כאן שפחה, סורי.

(מכסימום ונילית משהו פחד אבל הארד קור דומית לפרקים)

 

ואני גם באמת מאוד אוהבת את לאונרד כהן שיחיה

 

אני סוג של מאמינה בהרקדה אל האהבה.

 

(אני גם באמת מסוגלת להעריך טיפוסים שונים ממני, אם הם טובים בלהיות הטיפוס שהם כלומר)

 

אותנטיות, זה ביג דיל בשבילי.

יצירה, רוח, אמנות זה בכלל...

לפני 11 שנים. 8 במאי 2013 בשעה 14:54

גם לי מגיע ככה.

 

אבל יתכן ואני טועה. 

 

אולי אני כמו שאמר עליי פעם אלוף משנה אחד

 

"אקזמפלר".

 

(שזה כמו אקזמה, אבל לא ממש. חתיכת תפקיד)

 

חוץ מזה פילוסופיה של המדע זה באמת דבר נפלא.

 

אוינק אוינק וביפ ביפ!