שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

סברינה

לפני 14 שנים. 3 בפברואר 2010 בשעה 8:13

פברואר התחיל טוב, שקט כזה, בלי לרמוז אפילו על רעידת האדמה שאמורה להתרחש, בלי להראות את הבעירה שכבר התחילה מתחת לפני השטח ומבעבעת.
ביום הראשון הוא (פברואר) היה רגוע, דוקא ביומו השני, ודוקא באמצע היום, החלה הרעידה... בקטן, בדממה... השקט שלפני הסערה.
ואיזו סערה זו היתה, ואף אחד לא יכול להגיד שלא ניסיתי למנוע אותה, דוקא ניסיתי. וכשלא הצלחתי לעצור אותה דמיינתי שתהיה זו סערה קטנה, סערונת, אחת כזו שלא תשאיר סימנים או עקבות.
טעיתי.
הסימנים שהיא השאירה היו הרבה יותר חזקים, בולטים ועקשנים, כאלה שלא עוברים אחרי אמבטיה חמה, עקבות כאלה שנחרטים עמוק ולא מרפים, וממשיכים להטריד ולחפור, כאלה שאי אפשר להסתיר.
אז מי אמר שאין הפתעות בפברואר? [b
]

לפני 14 שנים. 30 בינואר 2010 בשעה 18:49

הוא חושב שכיסוי עיניים יעזור לי.
אז הוא חושב.
לעומת זאת אני אוהבת להסתכל עליו, להביט לו עמוק בתוך העיניים, להיכנס לתוכו בדיוק במידה בה הוא נכנס לתוכי, ולטבוע...

לפני 14 שנים. 29 בינואר 2010 בשעה 12:16

תודה לך על הבוקר הנפלא שביליתי בזרועותיך
תודה על כך שהיית כה מתחשב
ונגעת בכולי בעדינות האופיינית לך
(חוץ מהסימנים הכחולים על אחוריי והשריטות בגבי...)
תודה על שעטפת אותי בחום ובבטחון
ועל שנתת לי לטבוע בעינייך תוך כדי שהרשית לגופי לצלול לתהומות ההנאה
שוב ושוב ו...שוב
עד שאיבדתי את הספירה...
תודה על שגרמת לי לשאוף שהרגע לא יגמר ושהמרחק בינינו יתקצר
תודה על ההודעות המדהימות שלך שמלוות אותי כל הדרך הביתה
תודה שאתה - אתה.

מהגורה שלך

נ.ב. - תראה איך לאט לאט אני הורסת לך את המוניטין...

לפני 14 שנים. 27 בינואר 2010 בשעה 13:53

והוא מחכה. אז כמו ילדה טובה וממושמעת, התיישבתי לכתוב.
רצית לדעת מה אני חושבת על הקשר בינינו, כל מה שעובר לי בראש, אז כדי שזה יקרה – ניטרלתי מחשבות, ביטלתי עכבות ושכחתי שאתה "ניצב מאחורי" וקורא כל מילה.
אז ככה: כולנו שולטים ונשלטים. ככה זה בטבע, חייב להיות איזון. כאשר יש שולט - יש גם נשלט, השולט לא קיים אם מהצד השני לא נמצא הנשלט, ובמקרה של החתומה מטה – נשלטת.
ובמקרה שלנו – ברור מאוד מי עומד (או כורעת) בכל צד.
וככה בדיוק אני רואה את הקשר בינינו. בקשר הספציפי הזה אני לא קיימת בלעדיך.
אבל, הקשר הזה לא נסמך רק על שליטה, יש בו גם הרבה הבנה ואמון, ובאיזה שהוא שלב, מהיר מאוד ומפתיע מאוד - הפכת לחבר טוב.
מפתיע, כי החומות שלי גבוהות וחזקות, קשה לעבור אותן, ועוד יותר קשה כשמנסים בכח. אבל אתה, באישיות המאוד מסויימת שלך גרמת לי ליצור בשבילך דלת, והדלת עבורך תמיד תהיה פתוחה.
אני אוהבת להרגיש שאתה מעלי, תרתי משמע, וכשאתה אומר לי "לא" אני לא כועסת ומסננת קללות מזוית הפה, אני נכנעת לרצונותיך, מרצוני.
אני אוהבת את העובדה שיש לך בחדר תיק מלא "משחקים" אבל אתה מעדיף לשחק איתי בידיך, ולא רק להכאיב, בעיקר ללטף ולהרגיש ולחבק. המגע הפיזי בינינו מרגש אותי כל פעם מחדש, וריגש אותי שמישהו אמר לי היום "גרמתם לנו אושר לראות אתכם יושבים ומחזיקים ידיים מתחת לשולחן", וזה מה שגורם לי להבין שיש בקשר הזה עוד משהו, שעכשיו הוא עוברי, רק בשלבי ההתפתחות הראשונים... ואני לא מעיזה לחשוב רחוק יותר, אני מקבלת בברכה כל יום שעובר וכל יום כזה רק גורם לקשר להתפתח, לגדול ולהפוך למשהו מוחשי.
אחרי כל פגישה שלנו אני מרגישה סחוטה, ולא רק גופנית, בעיקר נפשית, ואין לי הסבר מדויק ואין לי פירושים אפילו לעצמי, ובדרך הביתה אני מנסה לברר לעצמי מה קורה לי, מה בעצם עובר עלי... מה קורה בתוך הראש שלי, בלב שלי... ואין תשובות. עדיין אין.
זהו, להפעם. מקוה שקיבלת מספיק תשובות, לפחות לשאלה הראשונה.
[b]

לפני 14 שנים. 24 בינואר 2010 בשעה 10:48

אתה שינית את חיי ולעולם הם לא יחזרו להיות כמקודם, לפני שהכרתי אותך.
השארת בי חותם, תרתי משמע.
משונה איך היקום מכוון אותנו לפגוש אנשים, במקום הכי לא צפוי, בתקופה הכי לא צפויה בחיים
ולשנות אותם לבלי היכר.

ואני חוזרת אליך שוב ושוב, שוברת את כל החוקים שהצבתי אי פעם לעצמי
כי מילאת ריקנות שהיתה קיימת בתוכי
ומפליא איך אתה מחזיק אותי על אש קטנה ואיך אני נמסה במבטיך
ואתה מענג אותי ומענה אותי גם יחד, ייסורים קטנים של עונג.

איתך יש חוקים ויש גבולות והכל ברור
אבל אתה לא יודע עד כמה זה חשוב כשאתה אומר או עושה משהו מתחשב ובלתי צפוי
בדיוק ברגע שאני הכי צריכה את זה
ואני מלאת גאווה להיות לידך

אני מרגישה בטוחה איתך. ונראה לי שזה מסכם הכל.

לפני 14 שנים. 24 בינואר 2010 בשעה 7:43

שמעתי את השיר בשבת, משום מה זה גרם לי לחשוב עליו... ללא הפסק...

&feature=related
MADONNA - Hanky panky

Some girls, they like candy, and others, they like to grind,
I'll settle for the back of your hand somewhere on my behind.
Treat me like I'm a bad girl, even when I'm being good to you,
I don't want you to thank me, you can just spank me. Mmm.

Some guys like to sweet talk, and others, they like to tease,
Tie my hands behind my back and, ooo, I'm in ecstasy.
Don't slobber me with kisses, I can get that from my sisters,
Before I get too cranky, you better...

Chorus:

Like hanky panky [hanky panky],
Nothing like a good spanky [good spanky].
Don't take out your handkerchiefs,
I don't wanna cry, I just wanna hanky panky.
Like hanky panky [hanky panky],
Nothing like a good spanky [good spanky].
Don't take out your handkerchiefs,
I don't wanna cry, I just wanna hanky panky guy.

Oooo.

Please don't call a doctor, 'cause there's nothing wrong with me,
I just like things a little rough and you better not disagree.
'Cause I don't like a big softie, [no], I like someone mean and bossy,
Let me speak to you frankly, you better...

(chorus)

Oooo, yeah.

Spoken:

What about? Yeah. That's an interesting...
Oooo.
My bottom hurts just thinking about it.

[She wants you to] Treat me like I'm a bad girl,
[She needs you to] Even when I'm being good to you.
I don't want you to thank me [Don't thank her], you better...

(chorus)

[Hanky panky] Oooh, yeah
[Good spanky] Get the picture?
[Don't wanna cry, I just wanna]

That's the way I came into this world,
The doctor said, "Lady, she's a beautiful girl."
He gave me a spanky and I started to smile,
So give it up, honey, 'cause I want it.
Yeah.
[Hanky panky, good spanky, don't wanna cry, I just wanna]


[b]
לפני 14 שנים. 23 בינואר 2010 בשעה 23:10

לקנות מעיל!
ארוך
כזה שנקשר מלפנים...
ככה הוא אמר.
[b]

לפני 14 שנים. 23 בינואר 2010 בשעה 18:34

הוא אמר: "תכתבי".
לא בקשה, אפילו לא הוראה, פקודה.
וכשהוא פוקד, אני מבצעת.
לא לוקחת צ'אנסים, לא בודקת אותו, לא מחכה לתוצאות... אני אוהבת הפתעות... וההפתעות שלו לרוב מוצאות חן בעיניי, מאוד אפילו,
כשהוא אומר תגיעי בחצאית, בלי חזיה, בלי תחתונים, בלי גרביונים, אני מבצעת.
וקר... ולפעמים יורד גשם והירכיים שלי קופאות והידיים שלי רועדות
ונהג המונית שמביא אותי אליו מציץ במראה, הוא לא מבין מה התזוזות המוזרות שלי, ולמה אני מורידה את המגפיים רק כדי לנעול אותן בחזרה...
אבל הוא פוקד - אני מבצעת.
וכשאני מגיעה, רועדת כולי, הוא עוטף אותי בזרועותיו ומחמם אותי...
אז אני מבצעת.

לפני 14 שנים. 20 בינואר 2010 בשעה 8:22

ליידי גאגא...
אז נכון שהיא נראית חזקה, רק נראית.
הזחילה שהיא מבצעת כמעט בערום מול הגבר במסכת הברזל, עושה לי את זה.
אישה חזקה, בדיוק כמו שאני משחקת לפני העולם, מתחננת... זוחלת על הגחון... רק כדי לקבל מעט תשומת לב, מעט יחס ואולי גם עונג...

לפני 14 שנים. 19 בינואר 2010 בשעה 11:02

אמרת לי אתמול שאתה שמח שמצאת אותי
והרגשתי כמו גורה שהלכה לאיבוד ונמצאה
ואני הרי לא ממש כזו
או - שאולי התייחסתי לעצמי כאילו אני לא כזו
וחשבתי שאני בלתי ניתנת לשליטה ושגופי לא יאשר להימסר לאחר
אז טעיתי...
ואהבתי לגלות שטעיתי, ונמשכתי לתגלית
ואהבתי לשמוע ששמחת למצוא אותי, שליטפת אותי ביד אחת והכאבת לי בשניה
אהבתי לגלות את העונג שבמכאוב
כאב כזה שהולך ומתגבר עד שהתחושה היא שאי אפשר לעמוד בו
אבל אני יודעת שמפעם לפעם סף הכאב רק הולך ומתרחק

ורציתי אותך ומסרתי לך את גופי ואת נשמתי
מצד אחד מבוהלת מהלא נודע
מהצד השני בוטחת בך עד כדי אימה

ואתה רוצה לדעת הכל
להיכנס עמוק והפעם דווקא אל נבכי מוחי
ואני רוצה שתציץ בתוכו ותקרא שם
עד כמה זה נפלא להרגיש כאב מידיו של מישהו
שאת משתוקקת אליו כל כך...

ואני מחייכת לעצמי בדרך הביתה במונית
נזכרת בשילוב שאתה עושה בין רכות עצומה לכאב חד
כשאתה נהנה לראות אותי מתענגת כמו שנהנה לראות אותי כואבת
ובאיזה אופן אתה מזהה את הגבול שלי
ומותח את הקו, ולא עובר אותו

ואהבתי לשמוע ששמחת למצוא אותי...







[b]