אמרת לי אתמול שאתה שמח שמצאת אותי
והרגשתי כמו גורה שהלכה לאיבוד ונמצאה
ואני הרי לא ממש כזו
או - שאולי התייחסתי לעצמי כאילו אני לא כזו
וחשבתי שאני בלתי ניתנת לשליטה ושגופי לא יאשר להימסר לאחר
אז טעיתי...
ואהבתי לגלות שטעיתי, ונמשכתי לתגלית
ואהבתי לשמוע ששמחת למצוא אותי, שליטפת אותי ביד אחת והכאבת לי בשניה
אהבתי לגלות את העונג שבמכאוב
כאב כזה שהולך ומתגבר עד שהתחושה היא שאי אפשר לעמוד בו
אבל אני יודעת שמפעם לפעם סף הכאב רק הולך ומתרחק
ורציתי אותך ומסרתי לך את גופי ואת נשמתי
מצד אחד מבוהלת מהלא נודע
מהצד השני בוטחת בך עד כדי אימה
ואתה רוצה לדעת הכל
להיכנס עמוק והפעם דווקא אל נבכי מוחי
ואני רוצה שתציץ בתוכו ותקרא שם
עד כמה זה נפלא להרגיש כאב מידיו של מישהו
שאת משתוקקת אליו כל כך...
ואני מחייכת לעצמי בדרך הביתה במונית
נזכרת בשילוב שאתה עושה בין רכות עצומה לכאב חד
כשאתה נהנה לראות אותי מתענגת כמו שנהנה לראות אותי כואבת
ובאיזה אופן אתה מזהה את הגבול שלי
ומותח את הקו, ולא עובר אותו
ואהבתי לשמוע ששמחת למצוא אותי...
[b]
לפני 14 שנים. 19 בינואר 2010 בשעה 11:02