לפני 14 שנים. 29 בינואר 2010 בשעה 12:16
תודה לך על הבוקר הנפלא שביליתי בזרועותיך
תודה על כך שהיית כה מתחשב
ונגעת בכולי בעדינות האופיינית לך
(חוץ מהסימנים הכחולים על אחוריי והשריטות בגבי...)
תודה על שעטפת אותי בחום ובבטחון
ועל שנתת לי לטבוע בעינייך תוך כדי שהרשית לגופי לצלול לתהומות ההנאה
שוב ושוב ו...שוב
עד שאיבדתי את הספירה...
תודה על שגרמת לי לשאוף שהרגע לא יגמר ושהמרחק בינינו יתקצר
תודה על ההודעות המדהימות שלך שמלוות אותי כל הדרך הביתה
תודה שאתה - אתה.
מהגורה שלך
נ.ב. - תראה איך לאט לאט אני הורסת לך את המוניטין...