סברינה

פברואר התחיל טוב, שקט כזה, בלי לרמוז אפילו על רעידת האדמה שאמורה להתרחש, בלי להראות את הבעירה שכבר התחילה מתחת לפני השטח ומבעבעת.
ביום הראשון הוא (פברואר) היה רגוע, דוקא ביומו השני, ודוקא באמצע היום, החלה הרעידה... בקטן, בדממה... השקט שלפני הסערה.
ואיזו סערה זו היתה, ואף אחד לא יכול להגיד שלא ניסיתי למנוע אותה, דוקא ניסיתי. וכשלא הצלחתי לעצור אותה דמיינתי שתהיה זו סערה קטנה, סערונת, אחת כזו שלא תשאיר סימנים או עקבות.
טעיתי.
הסימנים שהיא השאירה היו הרבה יותר חזקים, בולטים ועקשנים, כאלה שלא עוברים אחרי אמבטיה חמה, עקבות כאלה שנחרטים עמוק ולא מרפים, וממשיכים להטריד ולחפור, כאלה שאי אפשר להסתיר.
אז מי אמר שאין הפתעות בפברואר? [b]