זה היה ברור מלכתחילה שתרצה להשתלט גם על הנישה הזו. אתה הרי לא יכול אחרת... זה מובנה אצלך.
"יום האישה" אתה אומר, ואפילו דואג שזר ורדים לבנים ירדוף אחרי, אבל מה עם יום הגבר? ואיך זה שמזניחים אותך? אותך!!!?...
ברור שלא יכולת לשתוק, ולדרוש שיכירו גם בזכותך הלגיטימית לחלוטין להתיחסות מלאה, אז כדי שתחזור לחייך הכרזתי קבל עם ועדה על יום הגבר-גבר, כזה שאין כמוהו בכל היקום (בעצם אולי אם נחפש טוב בכוכבים אולי נגלה איזה עב"מ שדומה לך... ותכניס בחזרה את הפנקס, בלי רשימות...)
עכשיו רק צריך לבדוק ביומן ולבחור יום מיוחד.
אבל, משום מה, דוקא לאור השבוע האחרון, הקשה, שעברתי, ולעמידה האבסולוטית שלך לצידי כל הזמן, נראה לי שלבחור יום אחד מתוך 365 ימים יגרום לך לקיפוח עצום. צריך שבוע, בעצם חודש שלם רק כדי להחזיר ולגמול לך על כל מה שאתה נותן מעצמך.
ולכן, לאור האמור לעיל, נפלה בליבי ההחלטה שיום הגבר-גבר יתקיים בכל פגישה שלנו, ויתחיל כל פעם במחדש כשנהיה ביחד, כשיעופו זיקוקים בשמים וכשהלב שלי יחסיר פעימה עם כל מבט שלך.
לפני 14 שנים. 9 במרץ 2010 בשעה 15:38
