סברינה

וממש לפני שהיום התחלף למחר, היא אמרה לי: "תלכי לישון עם חיוך"...
היום הבנתי מה מרגישה נמלה שנדרסת על ידי מכבש ענק. הבוקר התחיל נורא, הצהרים איכזבו, והדמעות לא איחרו לבוא.
הרשע המקסים שלי יעץ ללכת לים, לשבת מול הגלים... נו באמת, מי יתן לי להישאר לבד בשמלת מיני לבנה מול הים?... אז הוא חזר בו.
אפילו ביטלתי פגישה של צהרים עם מישהו שהתגעגע אלי כי לא יכולתי שלא להיות עצובה ולא רציתי לדבר על זה, דבר שהיה קורה לו ניפגשנו. רק רציתי להיות לבד, רציתי להצליח להתגבר.
ונכון, אתה צודק בהחלט, יש הרבה יותר מסכנים ממני, אז בכיתי גם בגללם.
העיניים שלי אדומות עכשיו מרוב דמעות שלא באו על סיפוקן, ואין חשק ללכת למיטה, ואין חשק לכלום.
והיא אומרת: "תלכי לישון עם חיוך, החלומות הטובים כבר יגיעו".
ונראה לי שאני אשמע בקולה.