לפני 11 שנים. 12 בנובמבר 2013 בשעה 7:47
לפעמים, גבירתי שולחת אותי לקרוא טקסט שמצא חן בעיניה. הרבה פעמים הקריאה והדיון בו מובילים לשיחה מעניינת על דברים שעדיין לא דיברנו עליהם.
כך, למשל, קרה אתמול בעקבות הפוסט של "בכוח". נכנסנו לשיחה שבמהלכה הרגשתי באופן כמעט פיזי איך המוח שלי הופך לגוש בצק תחת ידיה של גבירתי. כיצד הוא משוטח על השולחן יפה יפה, ונמתח לכל הכיוונים...ואז נקרצים ממנו עיגולים, שמקבלים מילוי מעניין והופכים לעוגיות של תובנות קטנות.
זה מתחיל בשאלה מתגרה של גבירתי - " גורי, איך הית מגיב אם הית קורא בפוסט, ששכבתי עם נשלט שאתה לא יודע עליו ?"
אני מנסה לענות בלי לחשוב יותר מדי. לחשוף את הכל. "הייתי מאוד מקנא גבירתי. זה היה קשה לי. האם הייתי מצליח להכיל את זה ולהפוך את זה למשהו בונה ? אני לא יודע. לא כל זמן שלא הייתי שם. אני חושב שהקנאה היא כמו כאב אחר שאני לומד לקבל ממך, לכאוב, להתמודד, להכיל ולאהוב.
"אתה יודע, גורי" היא ממשיכה, "אחיך אמר לי פעם, שהוא כנשלט, לא יכול לקנא. השולטת אינה רכושו. הוא אינו מרגיש שיש לו זכות בכלל שיהיה לו איזשהו רצון או אי רצון לנוכח מעשיה..."
"אוף. אחים קטנים ומעצבנים", אני חושב. "אבל הוא צודק. הגישה שלו כל כך נכונה, ובכל זאת, היא לא הגישה שלי. למה, לעזאזל ?"
ואני מנסה לדמיין את הסיטואציה. להבין מאיפה בדיוק יגיע הכאב.
מדמיין את עצמי עובר סשן שלם כשאני קשור לקיר ורואה את גבירתי מתענגת על מישהו אחר, ואז חוזר לרגע בו הייתי קורא על כך בפעם הראשונה בפוסט. מה כואב יותר ? השני. זה ברור.
"זה פחות המעשה עצמו, גבירתי" אני מוצא את עצמי עונה. "זה הרבה יותר ההסתרה שלו. בזה יש משהו שקשה לי מאוד לעמוד בו."
" ואם לשולטת לא בא לספר ?" מקשה עלי גבירתי. "אם בא לה לנהל קשר סודי ?"
זה קצת מערער אותי, ואני לא לגמרי מבין. למה שלא תספר ? היא שולטת. זאת זכותה הטבעית להיות עם מי שהיא רוצה. מה יש לה להסתיר ?
גבירתי מחליטה לסייע לי, ומובילה אותי מכיוון אחר.
"אם לשולטת מתחשק פתאום לקבל רק חיבוקים ונשיקות, ולהעביר סשן ונילי לחלוטין, היא מפסיקה להיות שולטת ?"
"מה פתאום, גבירתי...!" אני ממהר להשיב, מרגיש בטחון על הקרקע המוכרת של שאלה שכבר דשנו בה לא אחת בעבר. "גם אם השולטת מחליטה פתאום שמתחשק לה לקבל חדירה אנאלית - כל עוד היא עושה מה שהיא רוצה, ומקבלת את מה שהיא מבקשת – היא שולטת !"
עניתי נכון, כנראה, אז עולים שלב, לשאלה מאתגרת יותר. "גורי, אז אם אני לא עושה מה שאני רוצה, כי אני שומרת על הגבולות שלך, אני לא שולטת ?"
מממ...הגלגלים מסתובבים, כמו שגבירתי נוהגת לומר...
"ברור שאת כן, גבירתי, כי את מתחשבת בגבולות שלי, אבל בתוך הגבולות האלה, את עושה מה שאת רוצה. לא ממציאה גבולות חדשים שמצמצמים אותך יותר, כי את פוחדת לפגוע..."
"נו, אז אם מה שאני רוצה זה להחזיק נשלט סודי, ולא לספר עליו ?" מכה גבירתי על הברזל בעודו חם.
שאלה קשה.
ואני קורא לעזרתה של חברה וירטואלית, השולטת ההיפותטית.
"נגיד שהייתי מכיר, שולטת כזאת"אני חושב בקול רם, "שיש לה כמה נשלטים, והיא מפרידה ביניהם, באופן מוחלט. הייתי יודע רק שהם קיימים, ולא שום פרט נוסף עליהם. היה לנו יום אחד בשבוע, בו היינו נפגשים לסשן, ולא הייתי יודע עליה כמעט כלום מעבר לזה. רק מקבל כל פעם מייל, עם הוראות למפגש הבא. האם זה היה מפריע לי ?"
"לא" אני עונה לעצמי אחרי רגע של מחשבה. "הייתי מקבל את זה כמובן מאליו. אלה כללים שלה, כך היא רוצה, וכך יהיה"
אז מה ההבדל ?
ופתאום, התשובה עולה מעצמה.
"גבירתי, לנשלט מותר שתהיה רק דרישה אחת מהשולטת - שתהיה שולטת. הוא צריך לדעת שכל מעשה שלה, כל מילה שתאמר, מגיעים מרצונה האמיתי, מצורך של מי שהיא מלכה בממלכתה, ואין שום כח אחר מעליה., לא בושה, לא רחמים, ואפילו לא "לא נעים, נו..."
הנשלט רוצה להרגיש כחפץ שימושי. בין אם נבחר ללקק נעליים פעם בשבוע, או להביא את גבירתו לסדרת אורגזמות מדי ערב - יש לו שימוש. הוא מנסה בכל מאמציו למלא אותו, זה ייעודו, ואליו הוא משתוקק.
מה שאני כנשלט איני מוכן להיות לעולם, זה להפוך לנטל. ולכן, מה שאני מצפה מהשולטת שלי, זה להשתמש בי בפשטות, נטולת כל בושה, פחד או אשמה. כמה שהיא צריכה, ורק כשהיא צריכה.
שולטת שמתנהלת מתוך חשש, פחד, או רחמים - משהו בשליטתה נפגע.
לדעת כי גבירתי אינה יכולה יותר לבטא את עצמה במלואה כשולטת כשהיא איתי, זה מקור הקנאה.
"שולטת אף פעם לא צריכה לזייף אורגזמות" אמרה לי פעם מישהי חכמה מאוד.
לדעת שהשולטת שלך היתה צריכה להסתיר ממך משהו, שמקום שהיה פעם גלוי הוא עכשיו מוסתר, יכול לגרום לך לתהות כל פעם, האם האורגזמות שלה עדיין אמיתיות.
---------------------------------------------------------------------------------
שעות חלפו מאז. סיימתי לכתוב את הפוסט, ולקרוא אותו במבט ביקורתי.
"אז מה שאתה אומר כאן, בעצם, זה שאם גבירתך רוצה לנהל קשר בפרטיות, אתה חושב שאסור לה, ומנסה לרמוז שבגלל זה היא לא "שולטת אמיתית " ?
זה לא בעצם איזו מניפולציה כדי לשמור אותך תמיד בתמונה, יודע מה קורה, שומר על איזה סוג של "שליטה בעניינים", שליטה מלמטה ? אתה לא מנסה לומר "תעשי מה שאת רוצה, אבל את חייבת לדווח לי" ?
מממ....לא.
אולי יותר כמו - "את יכולה לעשות מה שתרצי גבירתי, בגלוי או בסתר, אבל אני מבקש שתרשי לי קצת לקנא מדי פעם, ומתחנן שלא תחששי לי אפילו לרגע, שלא תתני לזה לעמוד בדרכך?"
כן. זהו.
אני חושב שאני אשאר עם זה.
גבירתי ?
