תקליט ישן של מילים חדשות

כשהיה ילד אמו אמרה לו שאם לא יגמור את הצלחת, שאם לא יכין שעורי בית, שאם לא יתנהג יפה וידבר בנימוס אל מבוגרים ישלח לגיהנום בלי טיפת רחמים.
שלא יהיה לכם ספק, הילד אכל את מה שקיבל עד הפרור האחרון, הכין שעורי בית במרץ, התנהג בהתאם בכל זמן בכל מקום ודיבר וכיבד מבוגרים יותר מכל ילד אחר בעולם.
הוא כל כך פחד מדברי האימה שאמו סיפרה לו, לפעמיים לא נרדם בלילות.
מכיוון שהיה נבון בצורה בלתי רגילה ביחס לגילו הצעיר עשה מחקר קטן על המקום האפל שטורף את דמיונו, הגהנום.
'הגיהנום הוא המקום שאליו נשלחים אנשים אשר חטאו בחייהם, וכעונש הוטל עליהם להעביר את הזמן שאחרי מותם במקום הנורא מכל.'
"במקום הנורא מכל" אלו הם המילים שהבין במאה אחוז. את השאר קצת פחות, אך תתפלאו המידע הלא רב שקיבל בעקבות ה'מחקר הקטן' שערך גרמו לו בהחלט לשקשק ולהצטמרר בכל פעם שנזכר בקול הרציני של אמו ובמילים שהתנוססו בכבדות על מסך המחשב.
בארוחת צהריים של יום ראשון אחד שאל הילד את אביו, בלחש, רחוק מספיק מאוזניה של אמו
"אבא, אני אלך לגיהנום?" דמעות המתינו בעיניו בכוננות לנזול עם בוא התשובה הגורלית, שפתיו של הילד נתפרו באימה יבשה וחוסר הסבלנות הרטיטה את אצבעותיו הדקות.
פתאום נשמע צחוק ענק, מתגלגל, מלגלג, ועצירה פתאומית "מה פתאום לגיהנום. גן עדן בני, לגן עדן תלך"
הדמעות התייבשו, שפתיו נפרמו לחיוך תמים ידיו חדלו לרטוט ונחו זו בתוך זו, רגועות ושלוות, אך לא להרבה זמן, הילד הקטן נשק לאביו ורץ אל חדרו, התרווח בכיסא הגדול מול המסך המסנוור בחזרה אל 'המחקר הקטן' שערך והפעם, גן עדן.
'גן העדן ביהדות, בנצרות ובאסלאם הוא שמו של מקום אגדי שבו חיו אדם וחוה לפני החטא הקדמון. יש המאמינים כי זה החלק בעולם הבא שאליו מגיעים הצדיקים לאחר מותם, בניגוד לגיהנום, שאליו מגיעים החוטאים.'
הפעם, בניגוד לפעם הקודמת המידע היה רחב יותר והמילים מבלבלות יותר, הוא ניסה לקרוא זאת שוב ושוב ולשווא. 'צדיקים' הוא ידע מה פרוש 'צדיק' סבא שלו הוא צדיק.
"אבא?" הוא צעק אל המטבח
"כן?" השיב אביו
"סבא דוד הוא צדיק?" המשיך בשיחה הצווחנית
"כן"
הילד קם מין הכיסא ורץ אל המטבח, הצמיד את פיו אל אוזניו של אביו ולחש "וסבא דוד ילך לגן עדן?"
"כן" לחש האבא בשלווה.
הילד גדל וסיים את לימודי התיכון בהצטיינות, התגייס ליחידה נבחרת בשירות קרבי בצה"ל, סיים תואר ראשון ומיד שני, התחתן, הקים משפחה וסיפר לילדיו סיפורים על גן עדן.
על הגיהנום הוא לא פלט אף מילה.
הזמן עבר וסבא דוד נפטר ובהלוויה כולם הסכימו פה אחד שהיה צדיק ועכשיו הוא בגן עדן, נח בשלוות עולם שאין כמותה ביקום שלנו, אוכל אשקול ענבים ומתבונן בזריחה סגולה בעיניים שקטות.
הפנטזיה על גן עדן, התשוקה למידע, הפחד מהגיהנום, האימה שרודפת אותו כל חיו, קול אימו המהדהד, הבטחות אביו, השאלות הנטולות תשובות, האינפורמציה הלא מספקת, השגרה, הזמן, חלוף השנים, האישה ושני ילדיו הקטנים, שום דבר לא הניח לו להשתחרר מהמחשבות שליוו אותו כל חייו.
בארוחת צהריים של יום ראשון אחד קם, הלך אל חדר השינה ותלה עצמו.
עם חולצה מכופתרת לבנה שסוללת לו שביל אל גן העדן.