טיסת לילה לאין

ובאותו הלילה רצתי ורצתי כן כן כמעט ואחרתי לרכבת הלילה למילנו.
הסיפור מתחיל במסעדה בשדרות האליזה בפרי
ישבתי שם עם זונה אוקראינית מפורכסת ואכלנו צדפות. זה יעמיד לך לחשה לי הזונה בגניחה חשקנית . כן כן זה יעמיד לך צרחה בתאוותה כי רבה. זה יעמיד לך אמרה ותפסה את אברי מתחת לשולחן העמוס פירות ים . וכך עבר הזמן ואיתית שלא טעיתי השעון רץ כמטורף.
זינקתי על רגלי חיפשתי מונית מזויינת ולא מצאתי . רצתי למטרו והזונה וחברותיה בעיקבותי.
קח אותנו איתך לשמש זעקו התחננו קח אותנו יוטפויומט צרחה המזדיינת.
וכך הגענו לכניסה לתחנת הרכבת והרכבת החלה לנוע.
20 יורו לשומר בכניסה הריצו טלפון לחברו שנהג את הקטר ניב גרוני דרום איטלקי זרם
בסלולר והרכבת עצרה ואני רצתי והזונות אחרי הקונדוקטור פתח דלת ואני זינקתי דרכה.
אל תתן להן להכנסת סיננתי אליו והוא בתגובה בעט בהן בראשן וראיתהן מתגלגלות על רציף הרכבת המתרחק.
נוסעי הרכבת הריעו לי נלהבות. כן כן כל הכבוד ליחששו לי בהערצה.
מנהל הרכבת בא אלי בפנים סמוקות מי אתה שרכבת הלילה פריס מילנו מחכה לך?
אני? אני?
אני אבו ענטר איבן שזאם עניתי במבוכה קלה. ומיד הורדתי לו וואחד סטירה איומה
והוספתי אני רוצה את הקפה שלי בבקר חם רותח שעגתי לתוך עיניו. כן אדוני כן אדוני
ענה ברעדה. אישרתי את צוורוני ניכנסתי לקרון השינה לתאי שם קבלה אותי בחיוך מזמין רוזנה מניו זילנד. מצב הנדל"ן בניו זילנד לא משהו סחתי לה בידידות. אכן חלש קצת ענתה
ופתחה את חולצתה. את לא חושבת שלחוץ להם לשדיך המפוארים בחזיתך הצרה.
נכון נכון ענתה בחדווה תוך שהיא משחררת קרס חזייתה.
בת זונה גערתי בה תוך שאני מעסה את זוג יוניה המפוארים.
כן כן כן צרחה העלמה באנגלית קוקנית.
בבקר שקמתי שמעתי נקישה בדלת פתחתי אותה בתנופה תוך שאני מצמיד את הפיס מייקר שלי לרקתו של מנהל הרכבת הניפחד. הבתי לך קפה רותח גמגם ברכד.
טוב נוותר לך הפעם עניתי לו תוך שאני מנגב את הכלי בחוצת השרד שלו.
אכן הקפה היה מעולה עמדתי כך במסדרון הרכבת ונוסע שאל מאיפה הקפה?
התעלמתי ממנו והוא המשיך אבל אין מזנון ברכבת המזדיינת הזו לא עניתי
ואז אחז בכתפי הלו הלו אמר
הסתובבתי באחת והפיס מייקר בידי ויריתי בו במרכז מיצחו שפכתי עליו את יתרת הקפה
הצתתי סיגרלה ריחנית וניכנסתי בחזרה לתאי. בחוץ שמעתי את המולת פינוי הגוויה וזריקתה מחוץ לרכבת.אף אחד לא רוצה נונדניקים אצלו ברכבת סחתי חרש לידידתי החדשה .
נכון נכון ענתה מתוך שינ והסתובבה לצד האחר.
הרכבת ניכנת לתחנה במילנו הכריז הרמקול הצרוד
צררתי את חבילותי המעטות וצעדתי מעדנות לאיזור האופנה של מילנו העיר הגדולה בצפון.
וזה סיפור הרכבת כן כן פריס מילנו

כידוע עת השתחררתי מהשירות הצלחתי להגיע לדרגת סמל.
כן אבא שלי גם היה סמל כן גם בני סיים שירותו כסמל
כן כן משפחת סמלים כאלה אבל אני עסקן כזה פעיל בעמותא
ובאתי לאסיפת הנהלה נכנסתי למתחם הצבאי בו נימצאים משרדי העמותא
והרי ידוע שהנהלת העמותא כולה מורכבת מקציני היחידה רובם בדרגת אלוף ומקצתם דרגתם תת אלוף
ואני סמל וכך משייט לי בבסיס הצבאי במכוניתי המפוארה ולא מוצא את משרדי העמותא.
ראיתי בפינת הבית קבוצת קצינים פניתי אליהם מבעד לחלון המכונית בשאלה היכן מתקיימת אסיפת העמותא ומיד הזדקפו הקצינים וכך ראיתי שאלו הם המח"ט ושרשרת קציני החטיבה .
נעמדו לעמידה מתוחה היישירו מבט היצדיעו והמח"ט אמר המפקד לפקודתך המשרים ישר קדימה.
תודה השיבותי ביבושת והוספתי חופשים ורק אז השתחררו מעמידתם המתוחה.
חשבו שאני אלוף לפחות הבני זונות הרהרתי לעצמי בחיוך כבוש.
שווה ההא?

הקור היה מקפיא חשכת אלוה . ואני עומד שם על הגבעה הנישאת ומסביב דממה.
וכך עובר הזמן ועטלפי לילה באוויר ונחשים בסידקי הקרקע המעונה.
אכן ארץ אוכלת יושביה
והזמן חולף ואיילת השחר מפציעה וכבר פס האור באופק והשמש עולה ואור יורד ממרום.
שמש קרה שאינה מפשירה את הקפאון באוויר.
נשאתי עיני והן ראות את ההמון העצום מסביב הגבעה.
כל הלילה נאסף ההמון הזועם בני זונות מוטרפים עלו צפונה מכל קצוות ארץ למשימה הקדושה
עשרות אלפי רוכבי אופנועים קשוחים חרקו בשינהם ורוגזם עלה השמימה.
נשאתי ידי למרום ודממה החליפה את רחשושי ההמון העצום.
מי לאדוני אלי שאגתי.אנחנו שאג ההמון המוטרף
מי יבצע את השליחות האלוהית? אנחנו שאג ההמון האובדן עשתונות
מי יעצור את הדימום הלאומי אנחנו אנחנו אנחנו.
והשיירה העצומה יצאה ירושלימה.

היו היה נסיך קטן הוא הנסיך הקטן.
חיים קשים היו לו אומנת מאנגליה משרתים הודים
כן ואבא משוגע. כמה בכה כשאישפזו אותו את האב
וכך גידל אותו הסבא וכפיצוי שלח אותו ללמוד בבתי ספר יוקרתיים
קנה לו מכוניות מרוץ ועוד פינוקים.
וכך חי לו הנסיך בעושר ואושר מורחק מעמו העני והסובל מחרפת רעב.
גדל הנסיך סבו נירצח והיה למלך.
כן כן מלך אמיתי . גמד מצחיק כזה אבל מלך אמיתי .
ועמו פחד ממנו למרות קומתו הקטנה ואולי בגללה.
הפיץ המלך הקטן שמועות עד כמה העם אוהב אותו וחדשות לבקרים היו מתפרסמות הודעות כמה הוא אהוב. ובתי הסוהר מלאים במתנגדיו.
אוייבים היו לארצו ואלה ניסו להורידו ממלכותו והוא טבח בהם שתי רבבות שחט המלך הקטן
באותו ספטמבר שחור מבני עמו שחט אבל בעולם איש לא פצה פה כי המלך הקטן כולם ידעו שהוא איש טוב. חביב כזה אוהב לארח אנשים חשובים. הוד מעלתו קראו הם לו הפלצנים הללו.
ואז בהטיסואת מטוסו הפרטי ניסה חיל אוויר של שכנתו הצפונית לירטו ולהורגו.
הצילווווו זעק המלך הקטן במשדרו הצילו בקולו הרועד ומטוסי חיל אוויר של שכנתו הקטנה מעבר לנהר אכן באו להצילו. משלא הצליחו ניסו אוייביו לפלוש לארצו ולכובשה . מאות טנקים חצו את הגבול הצפוני של ארצו. ואז בשנית שכנתו מעבר לנהר איתה היה כל השנים במצב מלחמה העמידה אלף טנקים בגבולה הצפוני כרמז ברור לבל תפלוש אותה ארץ לארצו של הגמד הנילעג.
וכך הצילה אותה שכנה רחומה מעבר הנהר את המלך הקטן פעפ אחר פעם.
והמלך הקטן אכם גמל לה על כך ובהזדמנות ששתי שכנותיה של אותה ארץ מעבר לנהר פלשו אליה ללא התרעה וללא שום התגרות מצידה הצטרף המלך ופלש גם הוא עם כוחותיו המאומנים.
מכה קשה חטף המלך וצבאו ניגף במלחמה העקובה מדם הוא הפסיד את רוב ארצו המאוכלסת ונישאר עם מדינה שרובה מדבר.
ואז נהיה המלך רודף שלום אבל דרש מחיר בעיקר מים שהם מצרך נדיר ויקר באיזור
קיבל מים קיבל כבוד רב קיבל מעבר לנמלי ים קיבל ובכה ולעג ומסמס את השלום.
המלך הקטן שמח לארח בארצו אנשי טרור לרוב שגרמו לניפגעים רבים במדינה איתה היה לו הסכם שלום.ונורא כעס כשניסו להורגם שהרי איש מכניס אורחים הוא.
ולמלך הקטן היה יורש עצר שהכל ידעו שהוא יורשו אחיו.
ולמלך גם היה נסיך קטן גמד כמוהו ולפני מותו בגד באחיו ומינה את הנסיך הקטן והנילעג ליורשו.
וקח נימשכת המסורת וכל שכנותיו מנסות להפילו ולנגוס בממלכתו ורק שכנתו הטיפשה הנאיבית מעבר לנהר מצילה אותו.
יא גוואד עלוב בסוף ניסגור לך את ברז המים בארמון. נפסיק להציל אותך.נפריד אותך מנמלנו.
ונגיד לכל העולם שארצך לא שייכת לך אלה להמוני הפליטים החיים בה. כן וגם נעזור להם ןלממש זאת. לפחות יהיה לנו איפה להפציץ אותם

שבעה חטאים ירדו לעולם
בעת שהטוב התערבב עם הרע
בערבו של יום השישי הארור ההוא
ואדם חשב שיוכל לבדו לתקן את העולם
וביום הראשון שלאחר זאת התארגנה השיירה
אבל מאוחר היה וקטן היה המאמץ והדברים נשברו
חבל

כזכור עמדנו על גבעת הטרשים הלוהטת חמשת אלפים בני זונות מוטרפים מזעם איום
אל תפגעו במשיחי זעק ההמון באקסטזה
ואני רכוב על ההרלי הכבד הרמתי ידיי לשמים והשאגה האיומה עלתה מההמון הניער.
קדימה לעיר בירה עלתה הזעקה. ניכבוש את הבית הסגול ונישחט את הרעים המפקירים
ארוכי השיער נפוחי הכרס.
אלוהים איתנו שאג האיש בגלימה.
דמעותי עורבבו עם האבק הסמיך שהעלתה השיירה וראייתי נעלמה לה. עלטה באמצע היום ירדה עלי.
ניגבתי דמעותי בכנף הבגד המזוהם מימים רבים במדבר הלוהט.
עליתי על גג משאית התחמושת טיפסתי על ארגזי חומר הנפץ המרסק ודממה ירדה על ההמון העצום
אתם מוכנים צרחתי כןןןןןןןןןןןן ענה ההמון.
אתם מוכנים?
כןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
הניעו מנועים ונצא לדרך כי בשליחות האל אנו פועלים. לשחרר את העבדים.המצורעים. עמך. חוטבי עיצים. שואבי מים. שבויים מופקרים. הננו עליך נבל בן נעוות המרדות. הגיע עת תשלום נבל בן בליעל.
והשיירה העצומה יצאה לדרך בענן אבק עצום ועמוד האש מקדימה ואחריו מאות האופנועים על שלל דיגלהם ובעיקבותיהם אנשי המועדון הצהוב באלפיהם עם הצי המשודרג.
והארץ מלאה בנו בני הזונות המוטרפים מהזעם הקדוש כי בשליחות אלוהה אנו משימה קדושה
ואחרי שנים ושקטה ארץ

אז יום אחד ירדתי דרומה יש לי ענינים לסדר בפזורה הבדווית בנגב.
ניכנסתי לאוהלו של עומר סעיד מואמר ושש נשותיו.
הקפה הוגש והשיחה קלחה. נכנס אורח . אהלן וסהלן ברכנוהו במאור פנים.
שו עכברק שאלנו וואלה סבבה החום הלוהט של הקיץ טופ טופ. למה ? אני שואל כולי מזיע
וואלה אין ראש למחשבות וזה הכי טופ. למה ? הקשתי בשאלותי וואלה ככה ענה מהורהר.
ובאדן למה ? חזרתי. הביט בי ואמר . מפחד. ממה אתה פוחד יא עמי שאלתי. בוא החוצה ואספר לך לחש לי . טייב יצאנו. הרכין ראשו ואמר תוך מציצה מבדל סיגריה ישנה.
הסיפור ככה. שכן שלי אוהל לידי יעני אחד קילו ממני התחתן עם אחו שרמוטא מדפאה יעני מהשטחים
והיא שונאת את ישראל התחילה מסיתה אותו והביאה לו בראש מחשבות לא טובות.
אמר לעצמו בלב וואלה אני לא אוהב את היהוד והכי טוב אם לא היו פה וכל הצרות בעולם מהם.
ככה היה שוכב באוהל וחושב שטויות . פתאום בא שב"כ ולקח אותו. נתנו לו סטירות ואחרי יומיים שיחררו אותו לביתו ללא הסבר. והשכן הלך הבייתה ונישבע שלעולם לא יחשוב רע על היהודים.
בגלל זה כולנו עכשו מפחדים לחשוב. מפחדים שהשב"כ יבוא ויתן סטירות ואולי אפילו לא ישחרר.
יש לי חבר שבכניק חנן אחד.הרמתי טלפון למה עצרתם את האומלל הזה שאלתי. אהה ההוא סתם
חוסר מזל . מישהו הלשין עליו שהוא מבריח תחמושת לשטחים אז עצרנו אותו לחקירה אבל מיד שיחררנו אותו כיוון שהתברר כי המודיע לא אמין ופנה אלינו מרצון לנקום במסכן הזה. אתה יודע הוא מוסיף אני לא בטוח שהוא נורמלי.
למה? שאלתי. כל הזמן צעק לנו. אני לא חושב אני לא חושב. יהודים טופ כל הזמן חושב טופ.
מה אתה חושב? יכול להיות שהחום במדבר דפק לו את המוח? כן עניתי לכל השבט עכשו מח דפוק.
אבל זה טופ טופ כי עכשו הם חושבים רק טופ. הביט עלי מהורהר ואמר כזה לעצמו. כן כן אולי גם לך כדאי לבלות יותר זמן איכות במרחב ממוזג. אתה יודע החום לפעמים אתה מבין לא?
כן אני בהחלט מבין

אהבתי את אדוני ילל העבד עת פרסיליה רצעה אוזנו למפתן הדלת.
נכנסתי לחדר תוך שאני נוגח בפרצופו המעוות ושטף דם אדום הציף את פניו.
גם אני גם אני התחננה רזיאלה השיפחה אז בעטתי בצלעותיה המעונות
צבינגי השועל הוציא משקית שהביא עימו שוט אכזר למראה והחל מצליף בעכוזו הורדרד של טוני
פרח הכמורה שכרע על 4 וישבנו מוטה למעלה.
אהבתי את אדוני ילל העבד וספג בעיטה באשכיו מהמלכה רגינה שעסקה בהכנת מרק אופיום משחיר למראה. וכ"ו וכ"ו

והשיירה נוסעת בתמרות אבק
זיעה רותחת מתערבבת באבק הדק לדייסה חומה ניגרת.
ופרצופים מחייכים נישקפים מחלון הנהג
ניצחנו שואגים . ניצחנו אנו השליטים החדשים.
הבסנו אותם את זבי החוטם התחמנים הרמאים הגנבים בחשכת הליל.
כן זרקנו אותם לסל האשפה של ההסטוריה.
ומה עכשו איך אנו ננהג?
והשיירה מתפתלת נושפת במעלה ההר.
גונחת בלאות .אכן ניצחנו אבל אין כח למסע. והדרך ארוכה היא וקשה.
ולפתע נווה מדבר .ובנווה מנהרה ארוכה לרחיצת מכוניות ואנו עוברים בתוכה.
שיירה ארוכה כל השיירה עוברת במנהרת מים צלולים ויוצאים זכים מבהיקים נקיים כאלה.
ויושבי השיירה ממהרים למקלחות שורה ארוכה של מקלחות סדורות מים חמים מגבות חמות סבון ריחני מזמין כזה.
יצאנו נקיים ישר לשולחן ערוך ועליו ליוויתן לסעודה כן כן סעודת צדיקים.
ומי הופיע בפנינו שם גניס גופלין. גימי הנדריקס וגים מוריסון. כן כן שלושת ה "הגימלים"
ושירת המלאכים עלתה למרומים ונעורו יורדי דומא והם רבים מאיתנו כי עליהם ועלינו הוגשה המדינה
שכן אנו והם מגש הכסף עליו הוקמה מדינת היהודים.
ואז אמרו הגויים
הגדיל אדוני לעשות עם אלה.
ורק שכחו את המחיר

והשיירה נוסעת בענן אבק
בואכה נבי יושע גל גבי זחלילים נסעה השיירה
ואתה ההלך בעוברך פה זכור נא את אלו שלא כאן
זכור אותנו יורדי דומא בגופנו הגנו על פיסת קרקע
עצמנו עיננו לעד למענכם היושבים על סיר הבשר
שמן על ראשכם ואתם שכחתם וממשלת חילדון שכחה
ונמק האיש במחבושו ואין יודע האם חי