כעיט אני דואה בשמים גומא מרחקים במהירות הברק המכה.
חוצה רכסי הרים מאיימים חורש בגיא וממריא מעל אוקינוסים עצומים . כי אני שליח הבורא יתברך.
ומחפש את בנות חווה כי שמועה הגיעתני כי טובות מראה הן .
והגעתי לארצו של רוס וכיוונו אלי אנשיו חיציהם ודרכו קשתם להפילני ואני נשפתי בהם אש ונימלטו על נפשם ואבוא מבוא השמש שם מעטה היא. כי בצפון ארץ והייתה השמש ביום ההוא ותצאנה בנות סקנדינב לגלות גופן התמיר לשמש המחממת.
ואני דואה בשמי רוס ואראה ריבה נאה אחת שוכבה במערומיה המבהיקים וגבה ועכוזה הענוג כלפי מעלה. ואדאה למרומים ובאחת צללתי ודגלי דרוך עלי כשרביט קסמים דרוך ונוקשה וככה אני צולל ותקעתי בה באחת בעכוזה הורדרד.ודיגלי ננעץ בעכוזה במהלומת אילים וצרחה הריבה השמימה
בחוזקה כי בא עליה פורקנה כמהלומת אגרוף. באותה השניה בה ננעצ בה צלצלי.
ואני קמתי ממנה ואחזתי בשערה השופע וניגבתי את דיגלי הרטוב ואומר אמן
לפני 17 שנים. 26 ביולי 2007 בשעה 16:20