טיסת לילה לאין

והשיירות יצאו לדרך שלש שיירות .שלושה ישובים. שלוש משפחות שלוש תקוות.
המנועים הגדולים נהמו חרש בשיירה הגדולה. מסודרים בטור ארוך .לילה של לפני הבוקר.
חושך מתערבב עם תחילת אור שחר. אורות דולקים כמעט אין סוף אורות.
ואני מביט לאחור ורואה את האורות ורואה את הפרצופים באפלולית . טור ארוך שלהם
וליבי גואה. אלה החברים שלי אני אומר לה. אלה החברים החדשים שלי .הם המגוייסים
למלחמת הטוב ברע.
ויתרנו להם לרעים כן כן מאז החטא הקדמון שערבב את הטוב והרע ויתרנו להם.
נתנו להם לשלוט בנו וניראה לנו הדבר הטיבעי. ולא כך. את העוני את הנחשלות את המסיתים למלחמות . את הפושעים אנשי הזרוע . כל אלה לא צריכים להתקיים.
שוטרים מושחתים לוקחי שלמונים. שופטי עוולה ושקר . שרים מורמים מעם ואדישים לגורלו.
מרעילי בארות .את כולם נקעקע.
האיש עם הגיטרה . הרוכב הבודד הנילחם ברוע. הוא נוסע בכבישים הלוהטים.
האם נשאירו לבד מול הרוע . לא ולא.
כך אני שח לה ואני רואה לפתע כי דמעות חמות על לחייה מתייפחת חרישית.
שואלת דומעת ואם יפול האיש? לא יפול כי אנחנו מאחוריו אנחנו הצבא החדש של הטוב.
ואיך יפול הטוב ? הסתכלי אני אומר לה שלש שיירות מחכות לאות מחכות לסימן.
הכל דרוכים בהנף יד יתנעו מנועים בהנף אגודל כלפי מעלה ינועו שיירות של תקווה משלש
נקודות אור לעבר העצרת. שם רמקולים אדירי שמע ישאגו את המסר.
ושבו בנים לגבולם. ופס הרע מהעולם והיה ההר הגבוה כל כך למישור.
והאיש הניף אגודלו למעלה עם שחר והשיירות יצאו לדרך בנהם מנועים מחריש אוזנים .
תמרות אבק בין אורות הרכב. בשאגה אדירה מסתערים קדימה.
והאופנוען יושב זקוף על רכבו הישן על הגבעה מביט בשיירות הנעלמות בתמרות עשן ואבק.
דמעה בקצה עינו מטרידה אלה החברים שלי סח לעצמו אלה המגוייסים החדשים למאבק.
אלה אנשי השיירה אלה חברי למסע.
מחבק אני את כתפה הרועדת ולוחש לאזנה כן כן יקירה המסע הגדול החל
תרשמי פה ביומן . פרק א. המסע החל - היום יצאנו לדרך.
חמשת אלפים בני זונות מטורפים נחושים . והשאגה האדירה עלתה.
אנחנו ננצח אנחנו ננצח אנחנו ננצחחחחחחחחח כי אנחנו הטוביםםםםםםםםם