טיסת לילה לאין

במשעול העולה מהוואדי הלוהט התנהלה השיירה מכוניות עתיקות יומין מתנשפות בעליה בכוחות אחרונים. אופנועים כבדי סבר למאות סדורים על פי גדודיהם על דגליהם . הם החיילים שלנו.
הם יחסמו את הדרך המובילה אל בית האסורים. שם כלואים חיות אדם. חיות דו רגליות.
ואני העומד על הגבעה ומשתין נגד הרוח הרמתי ידי למעלה כלפי הבורא .
יקוב הדין את ההר זעקתי בכל כוחי ובת הכל ענתה לעומתי כבר . כבר. כבר.
הנה חמישים אלף בני זונות עיוורים מזעם מחרון אף רוצים לקרוע אותכם במידרס רגל ובשיני טרף.
כי האיש ההוא האיש במדים והיה אם אינו בחיים יפתח הגיהנום דלתותיו והאש תזרום החוצה.
ושרפה את האספסוף הרע האכזר עד כי עצמותיו בלבד תשארנה בלבנונם.
ובעת ההיא על הגבעה אני הגבר עמדתי וידי מורמות ובהורידי אותן שאגו מנועים בהתניעם.
אז הרבה אלפי מטורפים יצאו לדרך הסכין בשינהם ורצח במבטם ואלה החיילים שלי ואלה האנשים שלי ואפקוד אותם לאלפיהם ומילאו את המישור וממשלה עיוורת ומוכת סנוורים תמלא חיל ותשאל ברעדה. מה לנו?
מה לכם כי ניקבצתם עלינו.
ואני ובני האלף זונות נסתער באותו היום יום עברה וזעם ולא הותרנו אבן על אבן או משתין בקיר
כי יום חשבון היום על אזלת היד הפקרת השליח הרפסות לאכזר. כן אנו אנשי השיירה
השיירה שיצאה ולא ניתן לעצרה אנו האומללים הגלמודים המסכנים משלמי המחיר הכבד
הסוחבים נושאי הנטל.נימאס לנו מכם אנשים קטנים מאוננים בחושך ומנגבים בוילון.
וביום ההוא על הר המוריה בגשם השוטף קראתי לבורא והוא ענה.
כן אמר לי בשקט. אתה נכון אתה הצודק קום ומחץ את הרוע כי איני יכול לבדי זקוק אני לאנשי השיירה
כי הם הבריאה והם שומרי החותם.
והלכתי משם וירדתי בגיא הוא גיא בנ הינום והדלקתי שם אש וכילתה את הרוע שם וראיתי כי טוב.
וחזרתי לשיירה ואמרתי לאופנוען סע סע הבורא איתך ונשום ארץ רעה והשמד אשר עליה כל חי.
והאופנוען יצא לדרכו הקדושה וההמון אחריו ותמרון עשן ואבק בעיקבותיהם.
וזכיתי לראות פני לבנה חדשה וארץ חדשה ורוח חדשה ושקטה הארץ הרבה זמן
ויתר תולדות השיירה כתובים הם במורשת טיסת לילה לאין