טיסת לילה לאין

ושוב אני ישן בסלון דמעות על לחיי מתהפך ולא נירדם
ואז העלטה יורדת ואני שוב במטוס סילון מעל אוקיינוס בים עננים
כן ככה בשמי בוקרשט בירת אירופה עיר הערפדים
והמנגינה מזמזמת לי בראש ללא הרף ללא הרף ללא יוסף
גניס גופלין הנימפומנית מוצצת לי מתחת לשמיכה והדיילת עוברת לידי וקורצת כך
ואומרת מיד מצטרפת כן כן לוחשת לי חרש עשה בי כרצונך
פיליה יא שרלילה איפה את??? זיעה קרה כיסתני
יא זונה יא אוכלת יא בולעת השארת אותי פה לבד במטוס סילון באמצע הלילה והטייס הצועני אומר כי ננחת בכלל בבודפשט עיירה נידחת באיזורי הספר הנוראים שם האנשים צימחונים
בני זונות נחילי ערפדים סביב המטוס והם מתקיפים הוומפירים ואני הורג בהם הרג רב
ושוב אני ישן בסלון ודמעות זולגות על לחיי ואת שואבת ללא הפסק ללא הפסק ללא יוסף
נו כבר
וכך אני בסלון מעשן חומר טוב עם הערביה שלי כן כן זו שהייתה קטנה עת אני ומספר חיילים ניכנסנו לבית הוריה וגרנו איתם עד שהשכן המטומטם בא לדפוק את אישתו.
כן כן אז דפקנו אותו ונתנו ממתקים לילדים ועזבנו את בית הוריה
והיא לא ידעה כי אביה שהודיע ופעם הבאה באתי לביתה במסוק ולקחנו אותם לשחקים
ומלמעלה ראתה את ביתה נישרף בידי המון אספסוף
ועכשו אנחנו מעשנים בסלון אוחחח חומר טוב ומה עושה פיליה עכשו?
עם מי היא מזדיינת הזונה?
דמעות על לחיי בין הסדינים הקרים באתי לערביה שלי וחשבתי על פיליה אוחחח
הייתי שם לה פה בין הסדינים הצחים הקרים סדיני סטאן מזויינים
ושם במטוס שאלתי את הדיילת החמודה אם המטוס כל כך בטוח אז למה כל חגורות הבטחון הללו ואם לא בטוח מה כבר הן יעזרו לי. וכך דמעות חמות חונקות את גרוני ניזכרתי בה זו שאהבתיה בקיץ ואהבתיה בחורף והיא עזבה חארץ רחוקה כי אוייבים היו עמינו הורגים אחד את השני ובאותו היום בעיר הבירה בארץ רחוקה ראיתיה שם במעלה השביל וכאילו לא עברו שנים תמירה ויפה כאז ושאלתי איפה היית כל השנים ואמרה איתך
וכעת התשארי ? שאלתי לתמיד היא ענתה
וככה אני יושב בכורסא בנוחה בשמש אביב עוצם עיני וטס לעבר הזקן הלבן שממתין לי בסבלנות שנים רבות. שלושת הגימלים מחכים לך שח הוא לי.
ככן כן כבר מגיע גמי גים וגניס
אני בא וביחד ננגן את הסינפוניה האלוהית
ואני השזם הגשמתי יעודי אני ולא אחר