טיסת לילה לאין

ובעת ההיא אין שולט על פני האדמה וכל גבר מלך.
ושרא אמזלג כי רצה לשלוט בעולם.
וחבר אליו הגריפין הנבל בן בליעל. ועלו מן העמק והם כחול אשר על שפת הים .רבים רבים המה ושאגותיהם הנירגזות עלו עד השמים .
עמד ממדוך אמזלג מול ההמון המשולהב והוא נצר וצאצא לממדוך אשר מזרעו של אדם הקדמון וחוה הגיבורה ושאג אתה הבורא מי שמך לשלוט עלינו.ומי אתה שזם בן שזם הכנעני אומר אתה כי אין מלבדך.הנני עליך שזם אני אמזלג ממדוך בן מחרוף בן חילזון בן זרובעל הגירגסי נצר ישיר לשושלת אדם שריתי פיך ואמרוד ואסית ואבור מיזבחך אשר הקימו למענך עבדי מונדק מונדק אליל האופל והתקווה
והשזם דןאה במרחבי השמים בינות לשמשות ורעש אש הלוהטה מחריש אוזניים והחום כאלפי מליוני נרות איזמרג לוהטות.
ולא ידע על מרידתו של אמזלג וגריפין.ולא ידע כי שרא בו ממדוך הצעיר והוא רק בן אלפים ועוד שמונה מאות שנים.
ובעוד השזם שקוע במחשבות עמוקות הכיצד יעזור לכל חיית הארץ. כי קשים חיי החיה על פני האדמה וסכנות רבות אורבות בכל פינה. פנה אליו הבורא לאמור. שרא בך ממדוך הכלב ורוצה להרגך וחיבר אליו את הגריפין המשתולל וכל חיילו עימו.
ויצלול השזם בטיסתו האדירה למקום התכנסו מחנה ממדוך בן הבליעל וצלילתו בשריקה איומה וחרדו כל עומד העמק ויקפאו ולא ידעו נפשם מהמורא אשר נפל עליהם.
ויעוט השזם על ממדוך האמזלגי וחרבו השלופה בידו ודיגלו נכון עליו.וידקרנו בליבו ודמו השחור פרץ מהשסע ויעקור את לב אמזלג וישפדהו על מוט עץ וראשו תקע בקצהו וחירחורי אמזלג נישעו ברחבי ארץ.
והשזם יעוט על הגריפין ויעשה בהם שפטים ועד בוא הערב שלושים אלף הרג בהם והם במנוסה ויזנב בהם עד בקר ומלאה הארץ בדמם והאדמה סירבה לספגם ויזרום הדם עד ים אודסה ויקרא הים מאז הים האדום כי האדים הים מדם הגריפין שזרם אליו וירא הבורא ויאמר טוב הדבר