טיסת לילה לאין

ואני עומד על הר הצפיה בואך אצבע הצפון ומבטי מופנה לעבר מרגוע הנושק לארזים.
המה בתי האורחים. כי נטה אורח ללון ובא שמה אל בלסקי והוצע לו יצועו וישן שם ושילם כזית.
ומשקיף אני מהר צפיה לביתה של ריבה נאה ומציץ לחלונה עת התקלחה רחצה גופה גילחה שיערה אשר צימח לה במשולש יריכה ויפה שבעתים המערומיה.
ואדפוק על דלתה ואומר לה .ברצוני לבועלך כעת מיד.
וקבלני בסבר פנים יפות וציחקקה הריבה ואמרה כן כן רוצה אני ושדיה הזקורים נכונים אלי קרב.
ובעודני חודר אליה ואנחות רינה ודיצה בקעו מגרונה. עוד עוד זעקה בגרון ניחר.
וכל אותו הלילה בדגלי עברתי עליה ולא ידעה שובעה עד בוקר.
ועם שחרית כאשר באו נכבדי העיירה ואמרו לי "רבי גבי עוזרו של בורא עולם הגיע זמן שמע של שחרית" ואקום ממנה וניערתי בגדי ושבתי להר הצפיה המשקיף על ביתה והיה המישור להר.
הוא הר הצפיה ואלה תולדות ועוד יספר על עכוזה הענוג אשר רעד כעלה נידף ברוח עת הפלאתי הצלפותי בו והפך לארגמן מסומקו.
ועוד יסופר בה וידובר בה רבות
הו מופקי היכן את יקרה.