טיסת לילה לאין

עת גבר הלחץ על החזה השדוף הייתי שרוע על גבי סיגריה נעוצה בזוית פי וראשי סחרחר.
אתה צריך להפסיק עם הזיונים האלה הרהרתי לעצמי הרהור כזה מעצבן ובו בזמן הצצתי לעבר
זוגתי היפיפייה הבלונדינית. היינו אותה שעה על גג הבית שעל ההר והעמק השתרע למרשותינו.
רוצה זיון שאלתיה בעייפות . אתה יודע שכן אתה יודע שתמיד. אני מתה עליך ענתה לי ועיניה עצומות .רכנתי מעליה וברגע שחדרתי בה חשכה ירדה עלי ואני נסחף מעלה מעלה.
וכבר הזקן טוב הלב מחכה לי וזקנו הלבן הלבין יותר מאז פגישתינו האחרונה מלפני כשנתיים.
שוב אתה פה מחייך אלי הלה ברוגע. אכן כן כנראה שהזנחתי עצמי בשנית עניתי מבוייש.
סתובב קצת מסביב ותתרשם אמר ובנתיים אבדוק אם לא טעו בך פעם נוספת.
וכך סובב אני בעולמות זרים ושומע את המנגינה המוכרת והצחוק המתגלגל הצרוד.
נכנסתי וראיתי אותם סובבים לפסנתר והגיטרה בידו אכן שלושת הגימלים ענקי עולם שלא היו לפניהם ולא אחריהם. ומתו באותה השנה ומאותה סיבה מסתורית של הרס עצמי ללא סיבה.
ישב גים מוריסון ליד הפסנתר מפליא בשירתו העצובה ומלווה אותו גימי הנדריקס בהמנון האמריקאי
וגניס גופלין יקירתי ובקולה הצרוד מלווה אותם. הם אחי גבורי התהילה.
משדות וודסטוק ועד חולות נואיבה מאיצטדיון וומבלי ועד המדיסון סקוור גרדן הגיעו לכאן והמוני מעריצים חולקים להם כבוד. וכרובים ניצבים על משמרתם לשרתם ולהמנעים שהותם.
ושתי נגיעה מרפרפת בכתפי ולבן הזקן שח לי חרישית וחצי חיוך על פניו.
הם טעו לא מובן הדבר למה טעו בשנית .עצוב הדבר המשיך כי פעם שלישית אהיה חייב לקבלך גם אם טעו מחשש כי תתרגל למעברים אלו ומשהו ישאר בזכרונך וידעו האנשים כי טוב פה ולא פחדו ולא נשמרו לנפשותיהם וכלתה הארץ. ולא יהיה עוד נזר הבריאה ולא תכלית היקום.
כי העולם נבנה עבורם. אנשים חלשים מפוחדים קטנים כאלה . אבל היקום נברא למענם.
וכנראה לכן חשיבותם רבה לבורא.
אז מי אמר שהכל זמני.ונאמן שאין הקבוע יותר מהזמני