שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

לא משהו דרמטי

מחשבות על העולם...
לפני 10 שנים. 7 בדצמבר 2013 בשעה 15:38

משהו שכתבתי לאישה מאוד מעניינת...

המוטיב הסגול היווה מוטיב מרכזי

 

כשפתחת את דלת החדר במלון, עמדת לרגע בפיתחה וסקרת אותי מלמעלה למטה ובחזרה. הרגשתי לרגע כמו חפץ אבל נהניתי מזה.
חייכת קלות והחווית בידך שאכנס.
חייכתי ונכנסתי. הנחתי את התיקים בצד.
"הזמנתי את מספר החדר שרצית. הייתי צריכה לעבור 3 בתי מלון כדי להשיג חדר עם המספר הזה. חדר 1099 .יש לו משמעות?" שאלת.
"עוד לא הבנתי את המשמעות של המספר?" שאלתי.
"לא" ענית "יש לו משמעות?"
"אם לא הייתה לו אז לא הייתי מתעקש"
"אז...אתה רוצה לספר לי מה המשמעות או שאני צריכה לחלוב את זה ממך?"
"אספר בבוא העת. כרגע יש דברים אחרים שהייתי מצפה שתחלבי"
חיוך.
את מביטה מהחלון לעבר הנוף של פרנקפורט.
"זו אומנם קומה 10 אבל הנוף בפרנקפורט לא מדהים" את אומרת "זו עיר עסקים"
"אני משער שלא באת לפה כדי לעשות עסקים" אני עונה
"אז למה באתי לפה לדעתך?"
"באת מהצורך הבסיסי שנוצר אצל חוה לאחר שאכלה את התפוח"
חיוך
אני מוזג יין לשתי כוסות ומתקרב לחלון שממנו את מביטה ומגיש לך את אחת הכוסות.
"אני רואה שהתלבשת כמו שביקשתי, לפחות חיצונית" אמרתי
"לא רק חיצונית" את עונה
אנחנו משיקים כוסות.
"נהדר" אני עונה "זה ידרוש בדיקה מעמיקה יותר"
אני נצמד אליך ומניח יד על ישבנך.
חיוך.
שותים יין ומביטים בנוף. יש שתיקה מסויימת שבעזרת היין גורמת לתחושה של שלווה פנימית אצל שנינו.
אני מניח שוב יד על ישבנך ואומר "הכל סגול שם?"
"כפי שביקשת" את עונה "סגול עם תחרה כמו בתמונה שצילמתי שבעקבותיה פנית אלי שוב"
"אני חושב שמיציתי את הנוף של פרנקפורט. הגיע הזמן להביט בנוף אחר" אני אומר
"אתה שוב מחלק הוראות?"
"את יודעת שאני אוהב, ואת יודעת שאת נהנית לקבל אותן ממני"
חיוך
"תשארי בתחתונים בלבד" אני אומר
את מביטה בעיני, מקווה שאתחרט ואני מרגיש את אי הנוחות שבך.
"ראיתי את גופך כמה פעמים במצלמה. הגעת לשיאך בכל הפעמים האלה. מה מרתיע אותך?"
"בכל זאת, מצלמה היא לא בדיוק כמו במציאות"
אני מביט ישר לתוך עינייך ואומר "אין לך מה להתבייש ממני. אני מקווה שזה ברור לך. עכשיו, עשי כדברי"
את מביטה חזרה ומתחילה להוריד את הבגדים. אחד אחרי השני, הסוודר, החצאית והחזיה.
נעמדת מולי עם תחתונים סגולים ומגפיים בלבד. ידייך על המותניים.
אני סוקר את גופך עם חיוך דק על שפתי מלמעלה למטה ובחזרה. גופך הלבן והמנומש. נהנה מכל רגע. מביט בעינייך.
"אני רואה שאת עדיין לא נינוחה."
"מעט"
"הכניסי את ידך לתחתונים והעבירי את האצבע לאורך פתח הכוס שלך ועדכני אותי במצבה"
את שואפת אויר ועושה כדברי "לחה" את עונה.
"כמו שחשבתי. המשיכי לענג את עצמך כשאת עומדת אך אל תגמרי. אני נכנס למקלחת. כשאני יוצא אני מצפה לראות אותך על שש עם כיסוי העיניים שאתן לך"
אני מוציא כיסוי עיניים, סגול כמובן, ונותן לך אותו. את מחייכת. אני מביט בך מתחילה לענג את עצמך, מחייך ונכנס למקלחת.
כשאני יוצא את נמאת במצב שביקשתי. בעמידת שש, ראש מושפל וכיסוי העיניים שנתתי לך על עינייך.
אני מתקרב אליך בשקט, מביט בגופך הלבן. מתכופף ומניח יד על החלק העליון של גבך. את מרימה מעט את הראש.
מרגיש את הנשימות הקצובות שלך, את הלחץ הקל. חום כף ידי מרגיע אותך מעט ואני מרגיש שהנשימות הופכות למסודרות יותר.
"את מרגישה בטוחה?" אני שואל
"כן, רק מעט חוששת" את עונה
מעביר את ידי לאורך גבך לאט. מביט מהצד בשדייך ורואה את פיטמותייך הזקורות מעט.
מגיע לחלק התחתון של גבך ועוצר שם עם ידי, נותן לחום ידי לעבור אלייך. מעביר את אצבעותי לרוחב הגב התחתון שלך מעט מעל האגן ואת מרגישה זרמים בגופך שעוברים בך.
יורד לאט עם ידי לישבנים שלך, מעביר את ידי עליהם ומרגיש כמה הם חלקים.
מניח את ידי השניה על גבך בחלקו העליון ומרגיש אותך נושמת. מרגיש אותך רגועה.
היד שעל הישבן מתרוממת ומנחיתה הצלפה קלה על הישבן הימני ועושה זאת גם בצד השמאלי.
את גונחת מעט ואני מרגיש את הנשימות שלך מתגברות מעט.
אני ממשיך להצליף בך, פעם בישבן הימני ופעם בשמאלי. כל פעם מעט חזק יותר.
היד שמעל לבית החזה מרגישה את הנשימות שלך גוברות.
הישבנים הופכים לאדמדמים וההצלפות כבר חזקות. כל הצלפה מוציאה ממך גניחה עמומה, גניחה של הנאה.
אני מתקרב לאוזנך ולוחש "התחתונים הסגולים שלך משתלבים נהדר בגוון האדמדם של הישבנים שלך"
חיוך
אני מרים את ידי ומתקרב אל פניך מלפנים.
"הוציאי את הלשון" את עושה כדברי
אני מקרב את איברי ללשונך ומעביר את הכיפה שלי עליה.
מחדיר את איברי מעט לפיך ומותן לך להתחיל למצוץ אותו. בכל פעם את לוקחת אותו מעט יותר פנימה עד שלבסוף את שואבת את כולו.
"את מוצצת נהדר" אני אומר "זה טבעי או ניסיון נרכש?" מחייך
את ממשיכה למצוץ באופן מושלם ומחדירה את כולו לפיך.
"שחררי אותו" אני אומר ואת מבצעת.
ניגש לאחורייך ומעביר את ידי על ישבנייך האדומים. מרגיש את הרטיבות שנוצרה לך בתחתוני התחרה הסגולים.
זה מה שטוב בתחתוני תחרה. הם נותנים תחושה של הסתרה אבל בעצם חושפים הרבה.
אני מביא מספריים קטנים מתיק הרחצה שלי וגוזר מעט באזור הכוס שלך.
ממקם את איברי בכניסה לכוס שלך ומזיז את ראשו לאורך הכניסה, מלמטה למעלה, נותן לרטיבות שלך להרטיב את ראשו. את גונחת קלות.
אני מחדיר את האיבר לאט לתוכך, כל פעם מעט יותר. אוחז באגנך ומחדיר את איברי פנימה עד הסוף.
אני מתחיל לחדור אותך פנימה והחוצה, פנימה והחוצה. האחיזה באגן עוזרת לחדור אותך בעוצמה גדולה יותר. הגניחות שלך מגרות וכל חדירה מגבירה את עוצמתן.
אני מרגיש את עצמי מגיע לקצה ועוצר מעט ונרגע.
יוצא ממך, נעמד ומוליך אותך להתרומם על ברכייך. מחדיר את איברי לפיך. את מוצצת אותו שוב בעוצמה ומרגישה שאני כבר קרוב לשיא.
כשאת מרגישה אותי ממש קרוב את מחדירה את כולו לפיך ושואבת בחוזקה. אני משתחרר בתוכך בעוצמה, תוך אנקה עוצמתית אך שקטה, ואת אוספת את כל הנוזלים בפיך.
לאחר שאני נרגע מעט אני יוצא ממך, מוריד את כיסוי העיניים ולוחש לך "את מדהימה!"
חיוך
אני מורה לך לשכב על גבך מעל שולחן הקפה.
מוריד ממך את התחתונים הסגולים והרטובים וחשף את הכוס החם והרטוב שלך.
מפשק את רגלייך ומעביר את לשוני לאט לאורך הכניסה שלך מלמטה למעלה.
עוצר בקצה העליון ומתחיל ללקק את הדגדגן שלך. מוצץ אותו, נהנה ממנו, מהנפיחות שלו.
מחדיר אצבע לכוס שלך ומתחיל לשחק עם הגבשושית בנקודה הרגישה שלך.
את כל כך חמה ותוך שניות אני מרגיש את הגוף שלך מתכווץ מעט, את האגן שלך מתרומם.
אני נותן לך להרגע מעט ולא לגמור. כך אני חוזר על זה מספר פעמים כשכל פעם את קרובה יותר ויותר לשיא.
לבסוף, אני נותן לך להתפרק ואת משחררת את הנוזלים שלך לפי. אני מלקק את הנוזלים מהכוס שלך עד שאת נרגעת.
מתיישב על הכורסא ואז מתיישבת לידי, לרגלי, משחקת באיברי מעט ושומרת על זקירותו.
שואלת "אז עוד לא סיפרת לי מה משמעות מספר החדר"
"זה קל. סגול בגימטריה זה 99. והעשר בהתחלה זה כי אני מקווה שקיבלת טיפול ברמה 10"
"מעניין" את עונה "לפחות אתה לוקח את מחשבותי ברצינות"
"תמיד" אני עונה
"טוב שהקונקשן שלך ארוך. עוד כמה זמן יש לנו עד לטיסה חזרה?"
"3 שעות בערך"
"מעולה. זה משאיר לי מספיק זמן להוכיח לך את כישורי המציצה שלי. בפעם השניה זה יותר מאתגר"
"קראת את מחשבותי" אני אומר ונכנע להנאה של איברי בפיך


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י