שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקיפות

הוא רואה אותה
היא שקופה לו
היא מביטה בו, עוברות מילותיו בראשה
היא אמנם לא יודעת
הוא רואה את כל כולה מבין אותה לעומקה
הוא לא משקף זאת ולא מראה תובנותיו אליה, עליה
ושוב לא בהיר לה
ושוב היא לא רואה
כמה שקוף וצלול הוא רואה לתוכה.
לפני 6 שנים. 24 באפריל 2018 בשעה 16:05

 

כשאת מספרת לי אותי דרך עינייך אני שומע סיפור נפלא שמתנגן.

פתאום עינייך מגלות לי את נפשך.

לפתע אני מבין את צחוקך וחיוכך.

 

את מביטה לעומק ומתארת את אשר נגלה אלייך.

פתאום מסתבר שמה שאני רואה שקוף בעינייך מנצנץ באור יקרות.

 

היופי שבעיניי המתבוננת.

לפני 6 שנים. 5 בינואר 2018 בשעה 19:39

אל תתישי את עצמך יקירתי.


כדי שיהיה לך עוד קצת להמשיך את צריכה גם חוזק בכל רגע נתון.

לפני 7 שנים. 18 ביולי 2017 בשעה 21:26

במקום בו לא צריך את העקבים שלך כדי להתרומם זה כנראה המקום הטוב שלך.

ולא רק כי הוא אוהב את מה שהוא רואה (כן, את סקסית מאד בעייני.) ולא רק כי הוא קורא אותך ( כן את כותבת יפה מאד, רהוטה, אינטליגנטית) אלא כי הוא רוצה לקרוא אותך באמת. להבין מי את ולהכנס יותר עמוק לתוכך.

כי שם אבין אותך יותר ואתן לך את הבטחון והידיעה שאת יכולה לסמוך ולבטוח תמיד וכי התחושה הזו ממכרת. כן תחושת הבטחון שתתני בי היא ממכרת, תחושה שאני כה אוהב להרגיש ולחוות את ההישענות שלך, את הכנות והחיוך, את הפתיחות שאת מספרת על עולמך, כל עולמך שיש בי את הרצון להכיל, את הפחדים והמחשבות שלך, הן בעצם ההתמסרות שלך.

התמסרות היא החופש המוחלט.

לפני 7 שנים. 18 ביולי 2017 בשעה 21:03

במקום בו לא צריך את העקבים שלך כדי להתרומם זה כנראה המקום הטוב שלך.

ולא רק כי הוא אוהב את מה שהוא רואה (כן, את סקסית מאד בעייני.) ולא רק כי הוא קורא אותך ( כן את כותבת יפה מאד, רהוטה, אינטליגנטית) אלא כי הוא רוצה לקרוא אותך באמת. להבין מי את ולהכנס יותר עמוק לתוכך.

כי שם אבין אותך יותר ואתן לך את הבטחון והידיעה שאת יכולה לסמוך ולבטוח תמיד וכי התחושה הזו ממכרת. כן תחושת הבטחון שתתני בי היא ממכרת, תחושה שאני כה אוהב להרגיש ולחוות את ההישענות שלך, את הכנות והחיוך, את הפתיחות שאת מספרת על עולמך, כל עולמך שיש בי את הרצון להכיל, את הפחדים והמחשבות שלך, הן בעצם ההתמסרות שלך.

התמסרות היא החופש המוחלט.

ותודעתי כרגע נודדת, מה עובר במחשבותייך ברגע זה

לפני 7 שנים. 12 בפברואר 2017 בשעה 22:57

שוב עולה התשוקה שלה

הצורך העמוק שלה להישלט

מתעוררת שוב בוערת בתוכה

צעקה בתוכה משתחררת

להתמסר בין ידייו בנפילה

בנפילה רכה מתמשכת

לצאת לחופשי היא מבקשת ממנו

ורק בביטחון שהוא נותן לה 

תרשה לעצמה תשחרר את כולה

 

היא מביטה בו והוא צועד לאט

בחוכמה בביטחה הוא מוביל אותה

מזהה את רגישותו מתוך עוצמה

 

 

 

 

 

לפני 7 שנים. 9 בפברואר 2017 בשעה 22:25

התחלה.

היא הרימה את ראשה והתחילה לגשש בעולמה החדש כגורה. הביטה, הריחה, ניסתה להבין,לטעום לגלות. 
צועדת קלות ונעצרת. ממשיכה ומועדת ברגליה הקטנות הרכות.
הוא הביט בה, מחויך.
לאט לומד אותה מבין מה גורם לה לעצור ומה לתהות ולנסות.
הוא מביט מלמעלה, כל הזמן שומר עליה.
בוחן את צעדיה ושומר שלא תרחק מידיי מהבסיס.
כך כל צעד הוא מרגיש אותה, בונה את מסלולה, בונה אותה אליו.