שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקיפות

הוא רואה אותה
היא שקופה לו
היא מביטה בו, עוברות מילותיו בראשה
היא אמנם לא יודעת
הוא רואה את כל כולה מבין אותה לעומקה
הוא לא משקף זאת ולא מראה תובנותיו אליה, עליה
ושוב לא בהיר לה
ושוב היא לא רואה
כמה שקוף וצלול הוא רואה לתוכה.
לפני 7 שנים. 18 ביולי 2017 בשעה 21:03

במקום בו לא צריך את העקבים שלך כדי להתרומם זה כנראה המקום הטוב שלך.

ולא רק כי הוא אוהב את מה שהוא רואה (כן, את סקסית מאד בעייני.) ולא רק כי הוא קורא אותך ( כן את כותבת יפה מאד, רהוטה, אינטליגנטית) אלא כי הוא רוצה לקרוא אותך באמת. להבין מי את ולהכנס יותר עמוק לתוכך.

כי שם אבין אותך יותר ואתן לך את הבטחון והידיעה שאת יכולה לסמוך ולבטוח תמיד וכי התחושה הזו ממכרת. כן תחושת הבטחון שתתני בי היא ממכרת, תחושה שאני כה אוהב להרגיש ולחוות את ההישענות שלך, את הכנות והחיוך, את הפתיחות שאת מספרת על עולמך, כל עולמך שיש בי את הרצון להכיל, את הפחדים והמחשבות שלך, הן בעצם ההתמסרות שלך.

התמסרות היא החופש המוחלט.

ותודעתי כרגע נודדת, מה עובר במחשבותייך ברגע זה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י