מה הטעם בלהלקות את עצמי על מה שכבר קרה? ההחלטה נעשתה, הערב עבר, הגיע יום חדש, מה הפואנטה? אז עשיתי טעות, אז מה? הייתי צריכה לבחור משהו, ובחרתי לצאת. הרגשתי עייפה, אבל לא רציתי לסיים ככה את היום, רציתי להיפגש עם אנשים, לזוז, כל היום רציתי לזוז, והייתי תקועה על החשק הזה שכנראה כבר עבר לי בנתיים.
היו לי כל כך הרבה אופציות, הופעה, מועדון, עוד מועדון, חברות כאלה ואחרות, ועכשיו אני אומרת לעצמי, מה אם הייתי בוחרת אחרת... ומה זה נותן לי? שאני אלמד מזה משהו, לעתיד? רק אם אתן לעצמי ציון על הבחירה שעשיתי, אני אתקדם בחיים? כי זה מה שאני רוצה? ללמוד מזה משהו, איזשהו לקח? ובפעם הבאה לעשות דברים אחרת, איזה שטויות... ואם אתקדם, ואם אלמד, אז מה? רק אז אעריך את עצמי?
ממש עוזר... הלקאה עצמית לצורך הערכה עצמית, מדהים... למה לא פשוט להעריך את עצמי וזהו... יום חדש, תעזבי, תעברי הלאה, לא פלא שהכל דומם, על כל טעות שנעשית אני עושה לעצמי משפט ותמיד יוצאת אשמה, ואיזה משפט... עינויים סיניים אני מעבירה את עצמי, קצת רחמים, אלוהים!!! סה"כ בן אדם, עושים טעויות, קורה...
לפני 14 שנים. 5 ביוני 2010 בשעה 8:49