לפני 14 שנים. 23 בספטמבר 2010 בשעה 4:25
החגים גורמים לי לחוג בתוך עצמי
המחשבות
כמו גרביים במכונת כביסה
רודפות זו אחר זו, נחבטות
כל חג מעלה את גוון הבדידות שלו
אילו בכל חג צבעתי דף עם צבעי הבדידות שלו
היתה בידי קשת צבעים נפלאה
של עצב וכאב, געגוע ומחסור,
עם קטעי אפור וקטעי אור
עם ורוד עדין מסתנן לעיתים,
עם כתמים שחורים ברגעים קטנים מכתימים את הצבעים
חגים בהם אני חגה בתוך עצמי
מזכירים לי
שזה הזמן לפנות בלב את המקום לאהבה רכה וזוגיות שמחה
לפנות את השאריות, לתרום את אביזרי העור ולחפש מקום
מקום להניח בו את השטיחים של האהבה והמסירות
מקום שאיננו נסגר ומפונה בסופי שבוע וחגים
מקום שיש בו מקום לרגש עדין
החג הזה יש בי גווני געגוע לחיבוק והנחת ראש בכל השקעים
געגוע עמוק לרגש שרץ רחוק
אשרי על האומץ להרגיש.