שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אסירת תודה

פינה לפורקן של רגש
_______________
המקום הפרטי שלי. מכרה היהלומים שלי, השמחה היומיומית שלי על חיי ועל מה שקורה לי.
לפני 14 שנים. 1 ביוני 2010 בשעה 1:54

לראות רחוק
לראות צלול

לראות בעיני הירוקות
לראות בעיני הפנימיות

לחלום
להיות שלו היום

צלולה באהבתי
צלולה בדעתי
צלולה בבחירותי

מסורה עד בלי די

אסירת תודה לצלילות

לפני 14 שנים. 29 במאי 2010 בשעה 7:29

אסירות תודה על היכולת לאהוב את החיים בלי פחד
לא לחשוש , להכריז בקול רם ומראש:
היום אהיה מאושרת בחיי.

אסירות תודה
על היכולת להכיל טעמים וגוונים רבים
על היכולת למצוא עונג בכל גוון וגוון
על היכולת למצוא יופי בכל נוף ונוף
על היכולת לפרוח
תחת מבט

על היכולת להכיל געגוע
ולא לאבד את שמחת החיים גם ברגע גרוע.

על היכולת להיות מקור של אהבה ושמחת חיים
גם לדור הצעיר,
גם לחברים שלהם,
גם ברגעים שקשה להם.

אסירות תודה על היכולת לוותר על הריכוז העצמי
ולהיות מקור לאושר בחיים של אחרים.

גאה

לפני 14 שנים. 28 במאי 2010 בשעה 2:09

געגועים לקיין עלו בי.

לפסים אדומים
לכף יד פתוחה
לדמעות ששוטפות את הנשמה

מתגעגעת לקיין ובעצם אף פעם לא אהבתי את המגע של הקיין

נפלאות הרגש.

לפני 14 שנים. 26 במאי 2010 בשעה 4:51

אסירות תודה ליכולת הקשבה שלי
ליכולת להיות בעולמו של האחר,
כל כך עבורו שהוא בוחר לספר
על חייו

אסירות תודה
על היכולת להקשיב לליבי
למילים המעודנות שאומרת לי נפשי
לגבי המקום שלי

אסירות תודה
לאומץ, להיות במקום שליבי ונפשי כמהים אליו
כל כולי, בגופי, בנשמתי
אסירות תודה על האומץ לסמוך עליו ועלי מעבר לדעות ושיפוטים

אסירות תודה על אורך רוח.

מאושרת

מאחלת לכולכם לחוות אושר שיהיה לכם כמו רוח במפרשים ואש בעצמות.

אסירה
מרצון

לפני 14 שנים. 25 במאי 2010 בשעה 3:23

בין שמיכות לסדינים, מתכרבלת

נפשי עטופה
גופי ערום
חלומותי נעימים
ההתעוררות מלאת שמחה

אסירות תודה על השלווה

לפני 14 שנים. 24 במאי 2010 בשעה 18:52

מהי סמכות?
מישהו שאני סומכת עליו ונותנת לו את הסמכות עלי
הסמכות להנחות / לצוות / להשתמש

מי ראוי לסמכות עלי?

מי שאני בוטחת בו שהוא תמיד בעדי
מי שאני בוטחת בדרכו
מי שיודע מתי להשתמש בסמכותו ומתי לתת מרחב לגדול

אסירות תודה על היכולת להבחין מה נכון עבורי
ועל היכולת לסמוך ולאהוב.

לפני 14 שנים. 22 במאי 2010 בשעה 23:40

מה צריכה שפחה נרצעת כדי לחיות טוב?
אדון עם עוצמות שיודע לשלוט בה כאילו נפשה וגופה פרוסים לפניו.

איך היא יודעת שהיא במקום הנכון?

כאשר התעלות רוח פורצת לבית החזה וממלאה אותו באושר
והיא אסירת תודה 😄

לפני 14 שנים. 21 במאי 2010 בשעה 3:05

מה שלומך? הוא שואל
שמחה פורצת ממני למשמע קולו
מספרת במהירות את ארועי היום, מחייכת, גאה, מתלוצצת, מפרטת

הוא גאה

אני מאושרת ומודה לו
מתכרבלת בתוך אהבתו

אסירת תודה
על מעין השמחה והאהבה שבתוכי.

לפני 14 שנים. 20 במאי 2010 בשעה 2:57

.
..
...
.. ..
.. ...
.... .... ....
.. .... ... ....
שלך

לפני 14 שנים. 19 במאי 2010 בשעה 21:22

האמון שלי
ידע ימים של שבריריות
האמון שלי, באחד שראוי לאמון,
רעד, נבחן, נבדק, ונבחן שנית
האמון שלי, שכל כך פחדתי לתת אותו
בשלמותו, בשלווה, במסירות שלא בוחנת שוב ושוב
האמון שלי שלם עכשיו.

לפעמים רק מבט מאחרי הקלעים מלמד על סודותיו של הקוסם
ועל מסירותו.

ולפעמים האמון שניתן ... צריך להנתן כי יש אמונה
לפעמים זהו המפתח לגן עדן.

ונדמה לי שרק האמון שלי בעצמי יכל לאפשר לאמון באחר להוולד.