שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אסירת תודה

פינה לפורקן של רגש
_______________
המקום הפרטי שלי. מכרה היהלומים שלי, השמחה היומיומית שלי על חיי ועל מה שקורה לי.
לפני 14 שנים. 19 במאי 2010 בשעה 16:13

אסירות תודה, על האוהבים שבחיי
במיוחד על אלו של פעמים שוכחת שהם כלכך אוהבים אותי

בני משפחה, חברות נפש, הבת שלי, והגברים שאהבו אותי וממשיכים לאהוב.

זה מרגש לדעת שגבר שאיננו חלק מחיי יותר, ממשיך לאהוב אותי,
ושלאהבה זו יש ביטוי במציאות. בפעולות של אכפתיות.

זה מרגש לדעת שאנשים יקרים אוהבים וחושבים עלי מרחוק.

זה משמח לדעת שאנשים דואגים לי, מתוך הוקרה, למרות שאין להם חלק ביום יום, ולמרות שלפעמים הם רואים את המציאות אחרת ממני

זה ממלא אותי כוחות ואנרגיה טובה, לדעת
שנתינה שלי מתקבל בהערכה ומטיבה עם היקרים לי

זה מעודד לחשוב, שמחילה אפשרית, גם ממי שנפגע/ה ממני

אופטימית ומחוייכת

אסירת תודה על חיים מלאים באהבה ואהובים.

מרכינה ראש באסירות תודה, על גורלי הטוב והשפע וההזדמנות לאהוב.

לפני 14 שנים. 19 במאי 2010 בשעה 6:17

אסירת תודה על העומס הרב
על שעות עבודה ארוכות ומתישות
על החובות והקשיים
אסירת תודה על המתח, הקושי וההתמודדות היומיומי
אסירת תודה על משמעת של איפוק וחסכון

בזכותם רגעים של רוגע , ביטחון ושלווה מתוקים כל כך

אסירת תודה ומחייכת

לפני 14 שנים. 18 במאי 2010 בשעה 15:07

מי ששונא אותי מאחורי הגב
יכול לשנוא אותי גם בפני עכשיו

כי עכשיו
הנשמה שלי כל כך מלאה
שגם מנה גדושה של שנאה
לא תגרעה מהאושר שבתוכה.

למה שמישהו ישנא אותי?
לא יודעת
אני מניחה שמי ששונא יש לו פרשנויות מופלגות
מכיוון שאין להן קשר למציאות שלי, אותי הן לא מטרידות

______________________________

בעיני כמיהה
למגע נפלא
של האחד

בזרת שלו מקופלים עולם ומלואו
:)

לפני 14 שנים. 18 במאי 2010 בשעה 1:52

הגוף שלי מכיר את הסיפוק של תאווה שמוצאת את פורקנה
החיך שלי מכיר את ההנאה בטעם נפלא
האף שלי מחבב את הנועם שמעניק בושם מעודן
הישבן שלי למד את העונג בהצלפה שמאדימה את העור הלבן

והלב שלי מתרחב בתוכי על הסיפוק הנפלא של שייכות מלאה.

אסירת תודה, על היותי אסורה, ושייכת
אסירת תודה, על שייכות מעצימה ומבורכת

שפחה
שפחה מסופקת!

לפני 14 שנים. 17 במאי 2010 בשעה 17:34

התענינות שלו בי
היא כמו זרקור ענק המופנה אל תוכי

לפעמים אני מסונוורת
לפעמים הפינות האפלות מוארות עד מבוכה
לפעמים אני חשה מהופנטת מול שפע של אור וחום
לפעמים אני מזיעה בגוף ובנשמה
לפעמים אני רועדת גם מתשוקה

שימת הלב שלו
לפרטים הקטנים
שמדגישים את הדברים החשובים בחיים
יקרה מפז

אשרי שלא אבדה לי
אשרי שהשכלתי לשמרה

אסירות תודה על מתנת השייכות

שפחה נרצעת שכמותי 😄

לפני 14 שנים. 16 במאי 2010 בשעה 17:22

דואגת
דואגת לו
דואגת לו שלא יכאב
דואגת לו שלא יכאב לו

גם הוא דואג
דואג לי
דואג שיכאב לי

הרבה אהבה יש בדאגה

אסירת תודה

לפני 14 שנים. 15 במאי 2010 בשעה 21:59

אסירות תודה על אינטליגנציה רגשית EQ
שלפעמים מכוונת אותי מה לומר ולפעמים מלמדת אותי לשתוק.

אסירות תודה על אינטליגנציה רגשית
שמאפשרת לי להיות נינוחה עם אנשים שאין להם גרם של EQ.

לפני 14 שנים. 15 במאי 2010 בשעה 10:17

הפחד נלקח ממני

בחברתו הפחד מתמוסס כמו קרח יבש
בהתחלה יש עשן
אחרי זה אין סימן

סומכת עליו
רואה את הסיכון
ויודעת
איתו אין סיכון רק סיכוי

כשיש ביטחון לא צריך מילת ביטחון
שיש אמון לא צריך להתגונן מהסיכון

כשהרגש עמוק ומתוק
לא צריך להזהר,
לא מסוכן לדבר
לא צריך לשתוק
פשוט רגש מתוק

אסירת תודה

תודה!

לפני 14 שנים. 13 במאי 2010 בשעה 20:56

אמאות אפשר לאהוב אהבת חינם

ובעצם, אולי אם רוצים לאהוב חייבים לאהוב אהבת חינם

כי לעיתים מאד רחוקות אמאות מצדיקות שנאהב אותם.

אסירת תודה על האהבה של אמא.
אסירת תודה על האהבה לאמא.

לפני 14 שנים. 13 במאי 2010 בשעה 4:00

אסירות תודה על אהבה שבחיי

על שפע של אהבה
על עומק של אהבה
על צורות מגוונות של אהבה
על קרבה ושמחה שאהבה מביאה
על יקירי שאהבה נפשי

אסירות תודה על הלב שיודע לחוש אהבה
על הלב שיודע לזהות אותה
ועל המחוייבות העמוקה, ההדדית, שצומחת בתוך אהבה

מוצפת
מתרפקת
עטופה

שפחה חרופה ונרצעת - מאושרת