שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אסירת תודה

פינה לפורקן של רגש
_______________
המקום הפרטי שלי. מכרה היהלומים שלי, השמחה היומיומית שלי על חיי ועל מה שקורה לי.
לפני 14 שנים. 11 במאי 2010 בשעה 2:41

לפעמים, החיים נוגעים ברגש ישן
רגש כואב שחוויתי מזמן
וגם אם השכל אומר - זה ישן זו אשליה,
הלב נפגע ומוצא סימנים והוכחות שיש סיבה להפגע

אסירות תודה על היכולת להעיז ולחשוף את הרגש והפגיעות
אסירות תודה על היותי עטופה באהבה חכמה, באיכפתיות, בבעלות
אסירות תודה על השייכות

שפחה נרצעת, אסירת תודה
חשה מוגנת, בטוחה, אהובה
ושמחה

אסירות תודה על שמחת החיים

לפני 14 שנים. 10 במאי 2010 בשעה 3:44

פשוט תודה

לפני 14 שנים. 9 במאי 2010 בשעה 18:31

מאושרת

מסופקת

משתוקקת לכאב
(ולא לכאב לב)

לפני 14 שנים. 8 במאי 2010 בשעה 5:12

ספר ביד,
נעלי הליכה,
מחשב נייד
וקצת שתיה

פוסעת לאור
מתרחקת מהשחור

לפני 14 שנים. 7 במאי 2010 בשעה 15:15

שמחת חיים שהשתחררה
פורצת ממני כמו שמפניה מתוך בקבוקה

מבעבעת
הבועות שבתוכי מדגדגות אותי

מאושרת
בלי שום סיבה

לפני 14 שנים. 7 במאי 2010 בשעה 15:12

על עמוד שידרה
על עצמאות
על אחריות לחיי
על בגרות
על עקביות והתמדה
על הופעה קפדנית בכל שעה
על אמאות ועל חברות
על נאמנות ועל בעלות

על שמחה ורוחניות
על התעמלות ורעננות
על התעלות הרוח על החומר
על התחברות של נשמות ועל לג בעומר

לומדת

כאילו לא ידעתי כל זאת לפני כן
והכל ראשוני ובראשיתי
והכל שלב חדש במי שאני

אסירת תודה
על אנשים מדהימים שפגשתי במהלך חיי
שבמפתיע התחברו אלי
על מה שלמדו אותי ומה שלמדתי בזכותם
אסירת תודה על האנשים ועל אהבת חינם

לפני 14 שנים. 7 במאי 2010 בשעה 15:05

הבדסמ שלי משתנה

מתרחק מאזור הערווה
ונצמד לשליטה עמוקה

הבדסמ שלי תמיד היה עומק של קשר ושייכות
מלווה בריגוש ורטיבות

לאחרונה הבדסמ שלי הוא דינמיקה
הוא שייכות
הוא שליטה
הוא בגרות

נקי מאובססיה, נקי מתלותיות

מזוכך, מרוכז, עוצמתי
מקום לפגוש בו שוב את מהותי
כאשה עוצמתית
וכשפחה בו זמנית

מהורהרת ופורחת
מביטה אל האופק ורואה עתיד מדליק

אסירת תודה

לפני 14 שנים. 7 במאי 2010 בשעה 8:12

סימנים שנותרים מזכירים
דברים שנגעו בי

סימנים שברגש
כשנוגעים בהם
מעלים גל רגשות מהעבר

סימנים שבגוף
הם כמו אנדרטה
לזכר תקופה

לפעמים הם מזכירים ניתוח או לידה
לפעמים הם מזכירים פציעה או תאונה
לפעמים הם גל-עד לאהבה ושייכות עמוקה

אסירת תודה


לפני 14 שנים. 7 במאי 2010 בשעה 2:17


להיות מלא תקווה

"להיות מלא תקווה בזמנים קשים אין זאת רומנטיקה טיפשית. התקווה מתבססת על העובדה שההיסטוריה האנושית איננה היסטוריה של אכזריות בלבד, אלא גם של חמלה,הקרבה, אומץ לב, נדיבות.

הדברים שאנו בוחרים להדגיש בהיסטוריה המורכבת הזו הם אלה אשר יקבעו את חיינו. אם אנו מבחינים רק ברע ביותר, אנו הורסים בכך את יכולתנו לעשות משהו.

אם אנו זוכרים את הזמנים והמקומות, וישנם רבים כאלה, שבהם אנשים התנהגו נפלא, אנו שואבים מכך את האנרגיה לפעול, ולפחות את האפשרות לסובב את העולם בכיוון שונה. ואם אנחנו אמנם פועלים, אפילו אם בקטן, אין אנו צריכים להמתין לאיזשהו עתיד אוטופי אדיר.
העתיד הינו רצף אין סופי של רגעי הווה, ולחיות עכשיו באופן שאנחנו חושבים שבני אנוש צריכים לחיות, למרות כל מה שרע סביבנו, זה עצמו ניצחון נפלא".

(מתוך "אינך יכול להיות ניטראלי ברכבת נוסעת: היסטוריה אישית של זמננו" מאת הווארד צין).


לפני 14 שנים. 6 במאי 2010 בשעה 19:23

הגעגוע כמוהו כמו צל
מגדיש את האור
מגדיש את הקימור

הגעגוע הוא אל הידוע
אל רגעים שחלפו

הרי אין מתגעגעים למה שלא מוכר
ואין מתגעגעים למשהו שעוד לא עבר
ואין מתגעגעים אל הצער

אסירות תודה שיש למה להתגעגע