שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אסירת תודה

פינה לפורקן של רגש
_______________
המקום הפרטי שלי. מכרה היהלומים שלי, השמחה היומיומית שלי על חיי ועל מה שקורה לי.
לפני 14 שנים. 5 במאי 2010 בשעה 16:39

במרוץ העשיה
אתנחתא

בשמחת היצירה
הפוגה

ללב המתרחב
פעימה חסרה

אסירת תודה

לפני 14 שנים. 4 במאי 2010 בשעה 2:55

אתמול הייתי מאושרת

וגאה

הלב גאה באהבה

אסירת תודה

לפני 14 שנים. 3 במאי 2010 בשעה 4:02

הרבה כח רצון נדרש לי
על מנת לצאת מהמיטה,
לנעול נעלי ולצאת לצעוד

הרבה כח רצון נדרש לי היום
על מנת לתת לעצמי את המתנה
של הליכה בטבע קסום,
כשציפורים מברכות אותי בשירת הבוקר שלהן
כאשר השמש שולחת אלי קרניים רכות
כאשר האויר הקריר מלטף את לחיי הבוערות

הרבה כח רצון לא היה לי בבוקר
אבל שאבתי כוח מהידיעה שזה רצונו
מהידיעה שזה ישמח על זה
גם אם לא ציווה על זה מפורשות.

הרבה ביטחון עוטף אותי כשהוא כאן
הרבה ביטחון יש בשייכות הזו
כוח החיים חוזר אלי

אסירת תודה

לפני 14 שנים. 2 במאי 2010 בשעה 22:10

תענוג לרחף
אויר קר מלטף
עוטף
אשרי

ילדונת לצידי
אני נוהגת ברכבי
גומעת מרחקים

והרגעים
הקסומים
כשהיא לצידי
הם הגמול המתוק שלי

אלי שמור עליה מכל רע,
ואת שתינו מ עין צרה
אסירות תודה
על האהבה

ועל הטען המיוחד שנוסף לכל מחשבה ונשימה

אשרי

לפני 14 שנים. 1 במאי 2010 בשעה 23:48

על הנשמה שלי

על השפע
על האור
על הנדיבות
על האהבה

על הנשמה אני מודה

לא הייתי רוצה נשמה אחרת :-)

לפני 14 שנים. 1 במאי 2010 בשעה 8:39

על האהבה של הבת שלי
גורת לביאה, עוצמתית ומרשימה
לעיתים אהבה שלה מלוווה בשאגה, לפעמים בנשיכה מפתיעה
לעיתים היא רכה ומתלטפת , מתכרבלת ומנשקת ונוהמת נהמות רכות

על האהבה של האמא שלי, של לביאה עייפה,
נוהמת מרבצה את החוכמה הישנה, והלא עדכנית
ועם זאת מסורה ואוהבת ומגינה, כמו שרק מלכת לביאות יכולה

על אהבה קשוחה, מחוייבת, עוטפת מגינה
על אהבה נדיבה, מלטפת וסוטרת על פי צורך ומידה
על ביטחון של נוכחות שלא נעלמת מול מבחני המציאות
על קרבה, על רכושנות תובענית, והחלטיות אין סופית להבטיח שאעלה למקום מבטחים.

על מסעות של אהבה
על הרפתקאות של תאווה
על
היותי
מוקפת
אהבה

על היותי אהובה

על היכולת לתת אהבה בשפע ללא תנאי

אוהבת ואסירה
כל כך עוצמתית וחופשיה

אסירת תודה על אהבה

לפני 14 שנים. 30 באפריל 2010 בשעה 16:20

מביטה על העולם כמו מקור לשפע
ורואה את השפע שבו

ומי שמביט אל החסרונות
רואה חסרונות גם בחלזונות

אוהבת את האנשים שבחיי
וגם את אלה שכבר לא.

לפני 14 שנים. 30 באפריל 2010 בשעה 5:00

אסירות תודה על השובבות
היא קופצת בתוך עורקי כמו רוח שטות
שובבות קופצנית ומלאת שמחה
מחפשת את המקום להביע את עצמה

אסירות תודה על השפע
על העושר שבחיים
על האנשים, על הרגעים, על הזכרונות, על החשקים
אסירות תודה לעינים שרואות את היופי שבהזדמנויות.

איזה כיף שאפשר , לכתוב עוד ועוד אסירויות תודה וזה לא נגמר.

לפני 14 שנים. 30 באפריל 2010 בשעה 4:27

הבוקר ראיתי זוגות של ברווזים
מתנדנדים בהליכתם , והם לא שתויים
הולכים זו אחרי זה, בצעדים קטנים
נראים שלווים

אחר כמה עשרות מטרים ראיתי אווז
יחיד
גאה
צווארו זקוף והוא מביט סביבו - כמשתהה

הבטתי בו וחשבתי האם הוא מרוצה או בודד
האם הוא נהנה מהנוף הנפלא שהוא שט בו
או מתבאס על שאריות הלכלוך שנותרו בפארק מהערב הקודם

הבטתי בו וחשבתי, זה ענין של בחירה
לבחור את מה שטוב לך ולהתעלם ממה ש רע.

זה ענין של בחירה
אסירות תודה על היכולת לבחור.

לפני 14 שנים. 29 באפריל 2010 בשעה 3:49

הבוקר יש בי שמחה

מבעבעת דרך הורידים שלי לכל חלק חיוני בגוף
ללב האמיץ
לפנים המחייכות
לערווה הפועמת

שמחה מציפה את אברי החיוניים

ואני אסירת תודה על בוקר מואר נוסף