לפני 14 שנים. 16 באפריל 2010 בשעה 18:45
אני אסירת תודה על היכולת הזו, ואינני יודעת איך להגדיר אותה
היכולת הזו לעשות הפרדות, ולהכיל הכל יחד
היכולת להיות נוכח לכאב, להצלחה, לכשלון, לאהבה, לעוצמה ולחולשה גם יחד
היכולת הזו, להרגיש קשת רגשות, בחלקי חיים שונים ולא את המכנה המשותף הנמוך.
היכולת
לתת לפחד לעלות ולא לתת לו לשלוט על החיים
לתת לכעס לבעבע ולא לתת לו למחוק את האהבה והרוך
לתת ביטוי לגאווה וכבוד עצמי ולאפשר בו זמנית את הכניעה והענווה
להתבונן אל האופק וליצור חזון, ובו זמנית להעניק את השליטה על החלומות לאדון ראוי.
להיות מוגדרת בפני עצמי ולהתמוסס לתוכו.
ובעיקר לא לתת לטיפת אכזבה להרעיל באר של אושר.
איך קוראים ליכולת הזו?
אני לא יודעת איך קוראים ליכול הזו, אבל
עליה אני אסירת תודה!
מאושרת למרות לא בגלל