לפני 14 שנים. 26 באפריל 2010 בשעה 2:48
אסירות תודה על היכולת לנשום
ההפוגות הקטנות האלה בין מחשבה לאמירה
בין כאב להפתעה
בין אהבה לאהבה
ההפוגות הקטנות האלה
בהן הלב נושם
הן רבות יופי.
ואני , אסירת תודה שאינני חייבת להיות סדרתית
לא מאהבת סדרתית
לא שפחה סדרתית
לא מנצחת סדרתית
ולא מפסידה סדרתית
יכולה לנשום ולתת לכוחות המיטיבים שלי
לעשות חלק מהעבודה
ולומר בקול רם לא! לא לחיפזון שמציף את החיים
נושמת