סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב
הצטרפ/י לכלוב תוך דקות - ובחינם
הרשמה התחברות

מדוייק

Raper

לא. זה לא הולך לקרות, אבל אופטימיות היא דבר נהדר.

למה

לפני 2 ימים. 1 בספטמבר, 2015 בשעה 13:54

זו השאלה האהובה עלי. אני נוטה להטיל ספק כמעט בכל דבר. לא מעניין אותי ש"ככה זה" או "כך זה תמיד היה". אני רוצה להבין למה זה ככה. אני רוצה להבין את הסיבות ואת המקור וכשיש הבנה זה גם פותח מקום לשינוי ושיפור במידת הצורך. אבל לא כולם אוהבים את שאלת ה"למה". יש רבים שדווקא חסידים של ה"ככה". ככה הם חושבים ולא משנה להם למה. כל הטלת ספק מערערת את עולמם ובמידה מסויימת מפחידה אותם. ולפעמים זה לא הפחד אלא עצלות מחשבתית, קיבעון מחשבתי: "מה זה משנה למה?" והתשובה היא: "כי זה יכול לשנות את מה שאתם חושבים". אבל אין בהם רצון לשינוי. הם אוהבים את הביטחון שבמוכר או עצלנים מדי להכיל שינויים חשיבתיים.

 

חברה ללימודים אמרה לי פעם לפני שנים: תפסיק לחשוב כל כך הרבה. אבל אני לא יכול וגם לא רוצה. הרצון להבין חושף אותי לידע והבנה שאין לרבים אחרים וזה כשלעצמו כח. אדם יכול לעשות תואר אקדמי אבל בעיני, הוא לא יהיה אינטלקטואל. את עצמי ראיתי כאינטלקטואל עוד שנים רבות לפני שחשבתי לעשות תואר אקדמי (באיחור מה). זה לא הידע כמו היכולת לרכוש אותו או היכולת לגשת אליו בכוחות עצמך ואולי גם הרצון והשאיפה לידע והבנה. אני זוכר את המורה לתנ"ך מחטיבת הביניים שהסביר לנו שהשאיפה שלו היא לא ללמד אותנו את החומר אלא ללמד אותנו איך ללמוד.

 

זו אולי הסיבה מדוע אין לי בעיה עם אנשים שחושבים אחרת ממני. יש את הקטע של פחד מאחרים שחושבים אחרת, עם דעות אחרות. את הרתיעה מתפיסות אחרות. אותי זה אף פעם לא הרתיע אלא דווקא עורר בי סקרנות ואתגר.

 

פעם רציתי לקחת חלק בקבוצת דיבייט שלבסוף לא יצאה לפועל מכיוון שלא הגיעו מספיק אנשים. מאמן הקבוצה היה אלוף עולם ישראלי בדיבייט ומשני השיעורים שהוא העביר לנו יצאתי עם אדרנלין מטורף ובהיי. אני משוגע על לוגיקה וזו היתה חתיכת הופעה לראות אותו מעביר שיעור כזה. עד היום כשאני נזכר בזה, צר לי שהקבוצה לא הוקמה והוא לא חנך אותנו כקבוצת דיבייט. אם אני זוכר נכון, הוא סיפר לנו שהוא ובת זוגו כמעט שלא רבים. הדיבייט הופך למעין דרך חיים ועם הטיעונים הנכונים קל להגיע להבנות ומסקנות המקובלות על שני הצדדים. אבל כל זה מצריך פתיחות מחשבתית ורצון להבין.

 

בימים האחרונים נתקלתי כאן בשני מקרים. הראשון פוליטי והשני דתי. ראיתי מישהי שבפרופיל שלה מופיע שהיא רוצה מישהו שמאלני (אני לא) וזה כמובן גרם לי לפנות אליה בצאט. התגובה שלה היתה בסגנון של: לא מעניין אותי למה אני חושבת כך, כך אני חושבת ואני רוצה מישהו שחושב כמוני.

לא ממש עניתי לה אבל הנה אני עונה לה עכשיו: ואני רוצה מישהי שחושבת. נקודה.

אבל למרות שלחשוב לבד זה זכות היום, הרי שלא כולם בוחרים לנצל זכות אנושית ואזרחית זו.

המקרה השני, היה עם מישהי שרק הכרתי ושקראה תגובה שלי שהביאה אותה לשאול: האם אתה מאמין באלוהים?

עניתי שאני לא מאמין. היא היתה מבסוטה. אבל אז הוספתי שאני יודע שיש אלוהים, כולל הוכחות לכך. היא הסבירה לי שכאן דרכינו נפרדות. היא אפילו לא היתה מופתעת: "הוכחות? האנושות מתחבטת בכך אלפי שנים והנה אתה כאן מתחבא עם ההוכחות?! אני חייבת לשמוע אותן!"

היא אתאיסטית. אפילו לא אגנוסטית וכמובן שאין שום דבר שיזיז אותה ממקומה ואין שום מקום לידה למישהו שלא חושב כמוה.

 

אני לא חושב שאי פעם דחיתי מישהי בגלל שחשבה אחרת ממני. אבל זכורות לי פעמיים בהם ניתקתי קשר ממישהי בגלל שקבעה דעה ונלחמה עליה (וזה הקטע שהפריע לי) מבלי יכולת או רצון להסביר מה הביא אותה לחשוב כך.

 

ההתעקשות והנכונות להילחם על דיעה שאין לך היכולת להסביר את מקורה היא לא סקסית בעליל.

פחד

לפני 5 ימים. 30 באוגוסט, 2015 בשעה 10:11

אל תפחדי ממני. כשאני נושך, זה נעים.

מסקנה

לפני 8 ימים. 27 באוגוסט, 2015 בשעה 10:40

לאור ניסיוני הצנוע, הגעתי למסקנה כמעט חד משמעית.

כשבחורה מורידה מולי את תחתוניה בחיוך, החיוך נובע מאחת משתי הסיבות הבאות:

1. היא רוצה שאני אזיין אותה.

2. היא רוצה לזיין אותי.

ניסיון

לפני 305 ימים. 2 בנובמבר, 2014 בשעה 12:36

"שולט/נשלט בעל ניסיון של 700 שנה בתחום"

כמה חשוב הניסיון?

לנשלטות, אישית אני חושב שזה יכול להיות יותר מעניין לחנוך אחת חדשה ללא ניסיון. אבל גם כך, רוב אלו עם הניסיון שהכרתי, היו צריכות חינוך רציני יותר.

וכשולטים, כמה באמת חשוב הניסיון? ניסיון יכול להוסיף, אין בכך ספק. אך יש אנשים שכל הניסיון שבעולם לא יעזור להם ולא יקדם אותם. רק מי שרגיש ואינטלגנט יכול להנות באמת מפירות הניסיון. ומי שרגיש ואינטלגנט, גם ללא ניסיון הוא יהיה לא רע בכלל.

ומשך הניסיון? 3 או 10? בעיני זה כבר לגמרי שולי. זה כבר לא יתרון של הניסיון כמו הבגרות והבשלות של השנים שאדם עובר בחייו.

משרת טבעי

לפני 324 ימים. 15 באוקטובר, 2014 בשעה 11:58

ירד גשם גשם קודם, פה ב.. שטף את האוטו לא רע בכלל. לא עבר על הג'אנטים, אבל סה"כ באמת מגיע לו סחתיין.

זה מזה לא פייר אדוני

לפני שנה. 15 באוגוסט, 2014 בשעה 15:37

"זה מזה לא פייר אדוני"

האם יש פייר ולא פייר ביחסי אדון שפחה?

ולאלו הסוברים שיש. מיהו זה המחליט מה פייר ומה לא? האדון? כי אם האדון הוא זה שמחליט, אז אין באמת פייר ולא פייר. וזה שהשפחה מחליטה מה פייר, זה הרי לא שייך. 

אז? יש פייר ולא פייר בין אדון לשפחה?

פנטזית האונס האולטימטיבית

לפני שנה. 9 ביוני, 2014 בשעה 17:55

פנטזית האונס האולטימטיבית היא כנראה זו המשלבת מעקב. 

זה תופס לשני הצדדים. עבור הקורבן, עצם המחשבה שיתכן ועוקבים אחריה ובכל עת היא יכולה להאנס ועבור האנס, המעקב אחר הקורבן, הצפייה בה מבלי שהיא מודעת לכך והכח לבחור את רגע האונס, בכל מקום וזמן על פי בחירה.

המשאבים הנדרשים למימוש פנטזיה כזו הם עצומים (זמן) ואין לשכוח שההמתנה מבלי לדעת מתי הקורבן תצא מהבית, אינה סקסית ואף הורסת פנטזיה מושבעת.

כאן נכנס הסמרטפון לתמונה. עשיתי זאת פעם אחת בלבד וגם זה היה עם מישהי שאינה גרה בסביבה שלי כך שיכולת המיצוי של הרעיון היתה קטנה. אומנם הפתעתי אותה, אבל זה היה יכול להיות הרבה יותר מעניין אם היינו גרים באותו אזור, כך שיכולתי לעקוב אחריה בכל עת שארצה.

אפליקציית איתור הסמארטפון במקרה של איבוד או גנבה. הנאנסת מתקינה במכשיר שלה את האפליקציה כאשר לי יש גישה מרחוק למיקום שלה בכל רגע. מרגע זה היא במעקב תמידי וזה מאפשר לי לצאת ולעקוב אחריה גם ברחוב כשאני רואה שהיא מסתובבת לה בחוץ.

הנאה מובטחת.

אגב, עכשיו כשאני חושב על זה. זו חתיכת קולר ורצועה עבור שולט ונשלטת. קולר ורצועה וירטואליים.

הכס הקדוש

לפני שנה. 26 במאי, 2014 בשעה 15:26

אם הכינוי של האפיפיור זה הכס הקדוש, מעניין מה הכינוי של אשתו.

קטע כזה

לפני שנה. 25 במאי, 2014 בשעה 20:48

יש לי קטע כזה, לראות סרטים בוואלה vod. ולוואלה יש קטע כזה, לשים כל איזה קטע, פירסומת. 

עכשיו רצה פירסומת למשהו שמתחילה ב"אז מה החבר עושה?" שהאמא שואלת את החבר של הבת באמצע הארוחה המשפחתית. הפירסומת כבר רצה לא מעט, אבל רק לאחרונה התחלתי להריץ תסריט אלטרנטיבי לשורת המענה של החבר: "אני רפי טרפת". ועכשיו בכל פעם שאני שומע את ה"אז מה החבר עושה?", אני מדמיין אותו עונה בחיוך: "עושה את הבת שלך".

הן אף פעם לא

לפני שנה. 25 במאי, 2014 בשעה 18:02

"אז היית חמוד מדי בשביל אונס. עכשיו אתה קשוח מדי בשביל חיבוק :)"

 

נשים. הן אף פעם לא